נקודת המבט של אליפז על המים כפלא הגדול שבטבע הבריאה מתחברת אצלי לסיפור ששמעתי בצעירותי על גאון המתמטיקה, קרל פרידריך גאוס.

התיאור המדויק הזה, שנזהר כל כך ולא התיימר לנבואה מפורשת, הציב את אליפז בין בעלי רוח הקודש שבתנך, והכריח את איוב, ואותנו, להתמודד עם השאלות הנוקבות.

איוב עדיין לא מעלה בדעתו לדבר אל הא-לוה, ורק מעלה על דעתו מחשבה הזויה, שאפשר למחוק את הפרק שלנו מ'ספר החיים' על ידי מחיקת היום שבו נולדנו, או הלילה שבו נוצר ההריון.

ה' מכיר את האדם לפני ולפנים, ומשום כך הוא יכול לדון אותו בחומרה, אך מצד שני הוא גם יכול להורות לו דרך תשובה.

האם יתכן משפט שבו התובע יהיה גם השופט?

העובדה שה' מעניש את עוברי רצונו אינה לטובת האדם ואף יותר מכך לא לכבוד האלוקים, זוהי טענתו של איוב בפרקנו.

בלדד עוסק בתורת הגמול וטוען שאם איוב ובניו סובלים כנראה שחטאו.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

מיהו החנפן בספר איוב? הרעים טוענים שאיוב חנפן (מציג את עצמו כצדיק כדי למצוא חן בעיני הבריות), ואיוב טוען שהרעים חנפנים (אומרים דברי שקר כדי למצוא חן בעיני ה').

איוב ורעיו רואים חזיון, אך כל אחד מהם רואה רק חלק מן התמונה, ומפרש אותה לפי הבנתו וגם לפי בחירתו החופשית.

Pages

x