קנאות לשם מה?

הזוהר כותב שמעשה פינחס מהווה תיקון לחטא נדב ואביהוא. ואמנם, הזיקה שבין מעשה פינחס לחטא נדב ואביהוא מתבססת על הנושא המרכזי המשותף לשניהם: קנאות הכהן לשם ה'. ניתן לומר כי חטא נדב ואביהוא קשור ביסודו ברצונם להסתיר את התגלות השכינה מעיני כל העם. הם ביקשו לעשות זאת על ידי הקטרת קטורת. המוטיבציה של בני אהרן הייתה מוטיבציה דתית, המקנאת לשם ה': האמנם ראוי שכל אחד יזכה למפגש בלתי אמצעי עם כבוד ה'?!

וכאן, דומני, אנו מגיעים לחלוקה העקרונית שבין קנאות נדב ואביהוא לבין קנאות פינחס. נדב ואביהוא ביקשו במעשה קנאותם לשמר את מעמדם המיוחד ואת כבודם. כלומר, הם "נוגעים" בדבר; הם בעלי אינטרס אישי! קשה לומר שקנאותם נעשתה לשם ה', וקיים יותר מחשש לכך שמעשיהם לא באו אלא לשם עצמם, גם אם באצטלה של רצון לשמור על כבוד קונם. קנאים כדוגמתם היו לאורך כל הדורות, מטיפי מוסר לאחרים, שרוממות שם ה' בגרונם ודאגה עמוקה ונוקבת לכבודם האישי במעשיהם...

בניגוד גמור לכך, פינחס במעשהו מסכן את כל היקר לו. מאחר והחוטא שנגדו הוא יוצא הוא נשיא שבט בישראל, ומאחר ומשה - שהוכיח כבר (בעגל) שכשיש צורך במעשה קנאות הוא פועל בהתאם - אינו פועל כאן, הרי שנקל יהיה לבנות כתב תביעה מרשים נגד פזיזותו של פינחס, נגד קיצוניותו הנעֲרית שאינה יודעת להקשיב וללמוד מהעולם הבוגר והמחושב. למרות כל זאת, פינחס פועל. לא מפני שהכריע שיכולה לצמוח לו מהמעשה תועלת למרות הסיכון שבדבר, אלא אדרבה! ידע פינחס שהוא עומד לאבד את כבודו בעיני הסובבים - וייתכן שאף את חייו (אם ידונוהו כרוצח) - אך אף על פי כן, חילול השם שבמעשה זמרי לא איפשר לו שלא לפעול.

הפער שבין קנאות נדב ואביהוא לבין קנאות פינחס דק כחוט השערה. דומה לעיתים, שאדם אינו יכול להעיד על עצמו אם הוא פועל באמת ובתמים לשם ה', תוך ניגוד לאינטרס האישי שלו, או שמא הוא פועל לשם ה' אולם מבקש גם להרוויח דבר מה מפעולתו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון