חלוקת הפרק: 
1. פס' א-והציווי על ערי המקלט
2. פס' ז-טהקדשת ערי המקלט
 
כללי: הפרק שלפנינו עוסק בערי המקלט והפרק הבא עוסק בערים שניתנו ללויים. הקשר בין שני העניינים מפורש בתורה בספר במדבר פרק ל"ה, א-ח. ייעודן של הערים לערי מקלט בשלב זה, לאחר כיבוש וחלוקה, הוא על פי דברי התורה בדברים פרק י"ט, פס' א-ב. למעשה ניתן להבחין שהכתוב כאן עושה שימוש בביטויים הן מפרשת ערי המקלט בבמדבר ל"ה והן מהפרשה בדברים י"ט.
 
1. פס' א-והציווי על ערי המקלט

א. פס' א-ב – סגנון הפסוקים ("וידבר ה' אל יהושע לאמור. דבר אל בני ישראל...") הוא ייחודי ויוצא דופן. זהו הסגנון הקבוע בתורה ביחס למשה והוא מופיע מחוץ לתורה רק כאן, ביחס ליהושע. (על כך ניתן לקרוא עוד בפוסט מאת הרב ד"ר שוקי רייס וכן בפוסט מאת הרב ד"ר יואל בן נון)

ב. פס' ד  "ואספו אותו" – סגנון הפסוק מזכיר את לשון התורה בדברים כ"ב,ב באשר להשבת אבידה. אפשר ובכך הכתוב רומז על החובה של אנשי העיר לעשות עמו חסד ולשמור עליו כמו על אבידה.

ג. פס' ו – כוונת הפסוק היא שאם יזוכה הרוצח במשפט לפני העדה, הוא ימתין בעיר המקלט עד מות הכהן הגדול.
 
2. פס' ז-טהקדשת ערי המקלט

פס' ז  "ויקדישו" – השימוש בביטוי זה דורש תשומת לב, במיוחד לאור העובדה שבדברים י"ט לשון הפסוק היא 'הבדלה'. יש שהציעו שהשימוש בביטוי זה הוא בשל העיר 'קדש' ויש כאן 'לשון נופל על לשון'.