דוד מתואר כעושה 'משפט וצדקה'. בלשונם של חז"ל המונח צדקה משמעו דווקא חריגה משורת הדין. כיצד יכול המשפט להכיל צדקה?
"וַיִּמְלֹךְ דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (י"ח, יד). איזו 'צדקה' עשה דוד לכל עמו? בעברית בת ימינו שממשיכה בעניין זה את העברית של חז"ל 'צדקה' קשורה למתן כסף לעניים. אך בעולם המקרא המונח צדקה דומה למונח צדק ואם כך משפט וצדקה הם שני מונחים דומים. במובן מסוים הצדקה בת ימינו היא חריגה מעולם המשפט והצדק, שהרי צדקה היא נתינה שמעבר לשורת הדין, מעבר למתחייב מהחוק והמשפט. האם הצדקה, העולם של החריגה משורת הדין יכולה למצוא את עצמה בתוך כותלי בית המשפט?
בעניין זה נחלקות הדעות בחז"ל. מוקד הדיון הוא בשאלת מקומה של הפשרה בהליך השיפוטי. בקצה האחד נמצאת דעתו של ר' אלעזר השולל מכל וכל את מוסד הפשרה:
ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר כל המבצע (=עורך פשרה) הרי זה חוטא.. אלא יקוב הדין את ההר שכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר.
ר' אלעזר, כך יש להניח, סבור שאין מקומה של הפשרה בבית הדין. הפשרה מטבעה עושה עוול לצד אחד ובהכרח סוטה מהאמת. בפסיקה חד משמעית, אכן קיים סיכוי שהקיים יטעה, אך קיים גם סיכוי שפסק הדין יתאים לאמת, לעומת זאת פשרה היא בהכרח נטייה מהאמת.
(תוספתא מסכת סנהדרין א, ב)
אל מול העמדה הזו נמצאת עמדה הפוכה:
ר' יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצוע שנאמר: "אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם" והלא כל מקום שיש משפט אמת - אין שלום, וכל מקום שיש שלום אין משפט אמת, ואיזהו משפט אמת שיש בו שלום? הוי אומר - זה הביצוע (=הפשרה),
וכן הוא אומר בדוד "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו" (שמואל ב ח, טו) והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה, וכל מקום שיש צדקה אין משפט, אלא איזהו משפט שיש בו צדקה? הוי אומר זה הביצוע.
(תוספתא מסכת סנהדרין א, ב)
ר' יהושע מהלל את הפשרה. לראיה הוא מגייס את הפסוק בשמואל (שהמקבילה שלו היא בפרקנו) שבו מתואר דוד כ"עושה משפט וצדקה". כפי שאמרנו בעולמם של חז"ל המונח צדקה משמעו דווקא חריגה משורת הדין. וכך בפסוק כפי שקורא אותו ר' יהושע מופיעים זה לצד זה המשפט והחריגה ממנו. כיצד יכול המשפט להכיל צדקה? על ידי הפשרה! כך מכניס ר' יהושע את הפשרה והשלום אל תוך כותלי בית המשפט. דומה שגם כיום עולה השאלה עד כמה תפקידו של בית המשפט לבקש אחר האמת ותו לא, ועד כמה רשאי הוא לחרוג מהאמת לטובת החסד והצדקה.