מקדש מעט ומחירו הנורא

וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲ--דֹנָי ה' אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ וְאַחַר אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד בְּמַתְּנוֹתֵיכֶם וּבְגִלּוּלֵיכֶם:  כִּי בְהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲ--דֹנָי ה' שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה בָּאָרֶץ שָׁם אֶרְצֵם וְשָׁם אֶדְרוֹשׁ אֶת  תְּרוּמֹתֵיכֶם וְאֶת רֵאשִׁית מַשְׂאוֹתֵיכֶם בְּכָל קָדְשֵׁיכֶם:

בפרק י"א ניבא יחזקאל נבואה קשה על אנשי ירושלים הרואים את העיר, המקדש ומלכות ישראל כשייכים להם לבד. הם שארית ישראל שנותרו בארץ, וגולי בבל, גם אם נותקו בעל כורחם, אינם עוד חלק מעם הבחירה, ועתידים להיטמע בגויים אשר באו שם. יחזקאל אומר שההיפך הוא הנכון! מרכבת השכינה עם השכינה עליה תרד לבבל להיות עם גולי יהויכין, ואנשי ירושלים יוותרו במקדש ריק משכינה ובעיר הריקה ממנה עד לחורבן העיר ולסופם המר. שהיית השכינה בבבל הוגדרה בפי הנביא:

וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם:

שם כתבנו על השכינה השוהה בבית הכנסת 'שב ויתיב' בנהרדעא שבבבל, שנבנה מעפר מקום המקדש (ובמקום נוסף). הביטוי המעשי הידוע לחוט מחשבה זה הוא בדור השני לאמוראי בבל (כתובות ק"י):

דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר: בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה'.

הפסוק נאמר על כלי השרת מן המקדש, שיגלו לבבל עד ליום פקידת ה' אותם. אך רב יהודה משווה אליהם גם את הגולים עצמם, הצריכים להישאר עם כלי השרת בבבל, שלשם גלתה השכינה עם הכלים.

הסכנה האורבת לגישה זו באה לידי ביטוי בפרקנו. גולי בבל רוצים לבנות מעין מקדש בבבל לשכינה ה'שורה' שם יחד עמם, ואף להקריב בו קרבנות, משהו מעין מקדש חוניו שהקימו יהודי אלכסנדריה בעת גלותם למצרים בימי הבית השני.

אכן, אחרי חורבן הבית השני 'הציעו' שליחיו של רבי יהודה הנשיא לגולי בבל בזמנם, שהחלו לקדש חודשים ולעבר שנים, כלומר, לנסות לקבוע את הלוח העברי בבבל – להקים בבל מקדש ומזבח מעין מקדש חוניו ולכפור באמצעותו בא-לוהי ישראל שבחר בארץ ישראל כארץ חמדתו.

יש בבניית 'מקדש' כזה גם השלמה לנצח עם הגלות מארץ חמדת ה', והבנה שניתן לעובדו בכל מקום.

יחזקאל בפרקנו יוצא נגד עמדה זו במילים חריפות ביותר. הוא מעדיף שיעבדו עבודת אלילים מאשר שיחללו את שם קודשו בהקמת מקדש ה' בבל. רק בהר קדשו במרום ישראל יעבדוהו בית ישראל כולו, ורק שם ירצה אותם ואת מתנות קדשיהם.