"וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו וַיִּתְחַזֵּק עַל יִשְׂרָאֵל... וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה' וְעוֹד הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָה" (דברי הימים ב' י"ז, א-ו)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים סימן א
וכן את מוצא בפרנסי ישראל שלא נשתבחו אלא על ידי הדין.
שמואל כתיב (שמואל א ז', טז): "והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל... והמצפה ושפט את ישראל".
ואף דוד לא נשתבח אלא על ידי הדין,
כמה דכתיב (דברי הימים א י"ח, יד): "וימלוך דוד על כל ישראל ויהי עושה משפט וצדקה לכל עמו".
ואף יהושפט כיון שנתחזק במלכות לא נתעסק בעסקי מלכות ולא בעושר ולא בכבוד ולא בדבר אחר אלא בדין,
שנאמר (דברי הימים ב י"ז, א): "וימלך יהושפט... ויתחזק על ישראל" - מהו ויתחזק? שנתחזק ומינה את הדיינין.
ואומר (דברי הימים ב י"ז, ו): "ויגבה לבו בדרכי ה' ועוד הסיר את הבמות ואת האשרים מיהודה" - גסות רוח היתה בו שהוא אומר "ויגבה לבו"?
אלא שמינה דיינין עליהן היודעין ללכת בדרכי ה',
שנאמר (בראשית י"ח, יט): "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט",
ואומר לדיינין ראו כי המשפט לאלהים הוא,
ומה משה שלא נצטווה על הדיינין אלא ממה שאמר לו יתרו,
שנאמר (שמות י"ח, כא): "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל..." הושיב סנהדרין,
אנו שנצטוינו בתורה למנות סנהדרין שנאמר (דברים ט"ז, יח): "שופטים ושוטרים תתן לך" על אחת כמה וכמה.
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית, אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)