לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

פרק י' הוא שיאה של חטיבת הפרקים ח'-י' הכוללת אסיפה, וידוי וכריתת אמנה. יש שראו בפרק זה תיאור של המסמך הכתוב הראשון של התורה שבעל פה, ושל נקודת המפגש בין סוף תקופת הנביאים להקמת הכנסת הגדולה. האמנה הינה ברית נאמנות והתחייבות בה מקבלים ישראל על עצמם מרצונם ובשבועה לקיים את תורת משה ללא תנאי. הפרק מחולק לשני חלקים: תיאור מעמד כריתת האמנה ורשימת החותמים עליה (א-כט) והאמנה עצמה (ל-מ).

1. פרק י' נפתח במילים "וּבְכָל זאֹת אֲנַחְנוּ כּרְֹתִים אֲמָנָה וְכתְֹבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כּהֲֹנֵינוּ" (א).
א. עיינו ברש"י ועמדו על משמעות המילים "בכל זאת" והביטוי "כורתים אמנה":
רש"י: ובכל זאת - ובכל הרעה הזאת הבאה עלינו אנחנו כורתים אמנה להקב"ה להאמין ולבטוח בו.
ב. בגמרא ובמדרש נלמד פסוק זה כראיה למידת חסידות של בני הדור, שקיבלו על עצמם מצוות שלא היו חייבים בהן. קראו את המקורות הבאים, היזכרו בתיאורי לימוד התורה וגילוי המצוות בפרק ח'. כיצד מאירים חז"ל את המסופר בפרקים ח'-י'?
בראשית רבה פרשה צו: ... אמר ר' יהושע בן לוי: שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים הקב"ה מלמעלה עימהם, ואילו הן: אחד בימי עזרא, בשעה שעלו מבבל ביקש הקב"ה להתיר להן את המעשרות. מה עשו? הלכו וגזרו על עצמן שהן מעשרין, שכן הוא אומר "את ראשית עריסותינו ותרומתנו ופרי כל עץ ותירוש ויצהר" וגו' (נחמיה י' לח), מה עשו? כתבו בספר וחתמו אתו ונתנו אותו בהיכל, למחר נכנסו ומצאו אתו חתום. ומנין שהסכים הקב"ה עימהן? "ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים על החתום" (נחמיה י' א).
ירושלמי מסכת שביעית פרק ו דף לו טור ב: ... אמר רבי לעזר: מאיליהן קיבלה עליהן את המעשרות מה טעם "ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים ועל החתום שרינו לויינו וכהנינו" מה מקיים רבי לעזר "ואת בכורות בקרינו וצאנינו" מכיון שקיבלו עליהם דברים שלא היו חייבין עליהן, אפילו דברים שהיו חייבין עליהן העלה עליהן כאילו מאיליהן קיבלו עליהן. מה מקיים רבי יוסי בר חנינא "ובכל זאת" מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן הכתוב כאילו מאיליהן קיבלו עליהן.

2. האמנה אינה הכרזה דתית מופשטת אלא מדריך לאורח חייה של הקהילה, המדגיש את הבעיות העיקריות המטרידות אותה. המצוות אינן כתובות באמנה כמו שהן כתובות בתורה אלא מזכירות את דרכו של מדרש ההלכה ומוסיפות תקנות במקומות הנדרשים.
א. ערכו רשימה של ההתחייבויות השונות המופיעות באמנה. אלו התחייבויות הן דאורייתא או פרשנות על מצוות דאורייתא, ואלו הן התחייבויות חדשות שהותקנו באותו הדור?
ב. שימו לב לאיסורי הנישואין עם עמי הארץ, שהם איסור מן התורה המקבלים פרשנות מחודשת. השוו את האיסור המופיע בפס' לא, לאיסורים בתורה: שמות ל"ד,יד-טו; דברים ז',ג-ו; דברים כ"ג,ב-ט. מה ההבדל בין ההתחייבות בנחמיה לבין איסורי התורה? מהו לדעתכם האיסור בנחמיה ומה מטרתו?
ג. שימו לב גם לאיסורי השבת בדגש על איסורי המסחר בשבת (פס' לב). השוו לישעיהו נ"ח,יג-יד; ירמיהו י"ז,יט-כג.

3. השוו את האמנה בפרקנו לבריתות קודמות בין ה' לעם ישראל. נסו למצוא קווי דמיון ושוני בין הבריתות בתורה ובנביאים לבין האמנה כאן. [כדאי לבחור שתי דוגמאות לפי רצונכם]: שמות ל"ד,י-כו; דברים י"א; דברים כ"ז,א-יד; דברים כ"ט,ט-כח; יהושע ח',ל-לה; יהושע כ"ד,א-כח; דברי הימים ב ט"ו,א-יז; דברי הימים ב ל"ד,כט-לג.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"