כלו כל הקיצים

הנבואה בפרק ז׳ מופנית לאדמת ישראל, ומתמקדת בחמס הממלא את הארץ ובתיאור הקץ וחורבן הארץ שיבואו בעקבותיו. זאת, בהמשך לנבואה הקודמת שהופנתה להרי ישראל ועסקה בחטא העבודה הזרה. בנבואה מופיעים ביטויים מפרשת הקללות בספר ויקרא ומוזכר בה - לראשונה בספר - חורבן המקדש. חלקה הראשון של הנבואה (א-ט) נחלק לשתי פסקאות מקבילות ועוסק בקץ שיבוא על אדמת ישראל. מפסוק י ואילך מתואר תהליך החורבן: שיבוש סדרי החיים (יב-יג), מוראות המצור והמלחמה (יד-טו), הפליטים והאבל (טז-יט), ולבסוף החרבת המקדש בידי האויבים (כ-כב). בנבואה זו בולטת החזרה על מילים ורעיונות ואף על פסקאות שלמות.

א. ׳קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ׳ (ב) המילים המנחות בחלקה הראשון של הנבואה (א-ט) הן - ׳בא׳ (שבע פעמים) ו׳קץ׳ (שש פעמים). עמדו על הרעיון העולה מהן.

ב. בפסוקים א-ט נרמז סיפור המבול, הפותח גם הוא בגזירה ׳וַיֹּאמֶר אֱלקֹים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ׳ (בראשית ו׳,יג). ׳קץ׳ במשמעות ׳סיום׳ לא מופיע עוד מסיפור המבול ועד פרק זה. הביטוי ׳מלאה חמס׳ מופיע אף הוא בהמשך הנבואה (כג).

חישבו מהי משמעות הזיקה בין הסיפורים, ומהו העיקרון העולה כאן לגבי זכות הקיום של חברה אנושית. ראו את דברי הגמרא:

"אמר רבי יוחנן: בא וראה כמה גדול כוחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר ׳כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׳ (בראשית ו׳,יג). וכתיב ׳החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׳ (יחזקאל ז׳,יא)" (סנהדרין ק"ח,א).

ג. ׳הִנֵּה הַיּוםֹ הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע׳ (י-יא)

1) בפסוקים אלה מתואר היחס בין חטא לעונש באמצעות דימוי של מטה פורח. עמדו על משמעות הדימוי, היעזרו בדברי רש"י: ׳החמס קם וגו׳ - החמס אשר בידכם הוא קם עליכם למטה רשע לשחתכם׳.

2) תיאור פריחת המטה מופיע בספר במדבר ביחס למטהו של אהרן (במדבר י"ז,טז-כד). השוו בין הסמליות בפריחת מטה אהרון למשמעות הדימוי בנבואת יחזקאל, ועמדו על הניגוד ביניהם.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"