מזמור קכ"ב הוא אחד המזמורים המרגשים ביותר בספר תהילים. בכל פעם שאני קורא אותו אני עומד נפעם למול העובדה שהמילים העתיקות של עולי הרגל, שהעפילו אל מקום המקדש לפני אלפיים ושלושת אלפים שנה, שבו להיות רלוונטיות מאי-פעם בימינו אנו.

 

מזמור קכ"ב הוא אחד המזמורים המרגשים ביותר בספר תהילים. בכל פעם שאני קורא אותו אני עומד נפעם למול העובדה שהמילים העתיקות של עולי הרגל, שהעפילו אל מקום המקדש לפני אלפיים ושלושת אלפים שנה, שבו להיות רלוונטיות מאי-פעם בימינו אנו.

במשך מאות בשנים ירושלים הייתה עיר כבושה תחת אינספור שלטונות, מממלוכים ועד צלבנים, מרומאים ועד עות'מאנים. היהודים גורשו ממנה ושבו אליה, ושוב גורשו, ושוב שבו. כמה מעטים הדורות שיכולים היו להגיד במשך השנים: "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ" (א). ואנו זכינו.

כאשר "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" (ב), עינינו רואות את "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (ג). היקפי הבנייה של ירושלים הנוכחית, העיר הגדולה בישראל, העיר המגוונת בישראל, הפתוחה לכל אוהביה, הם כאלו שאפילו דוד ושלמה לא יכולים היו לשער. זכריה הנביא היטיב לראות, כאשר חזה במדויק את ירושלים של ימינו באומרו: "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִָם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ" (זכריה ב', ח).

עוד בתקופת הכניסה לארץ ירושלים לא נחלקה לשבטים, משום שכולם בני בית בירושלים – אך איש אינו בעל הבית עליה. כל השבטים מוצאים את מקומם בה וגאים לקרוא לה בית. "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי-יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'" (ד). ירושלים היא עיר הצדק ומקום המשפט "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט" (ה) ולא פחות מכך מוקד שלטוני ומרכז לאומי "כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד" (ה).

הרוצה לדעת את שלומו של העם ישים פניו לירושלים. שאילת השלום במזמור הנפלא הזה היא כפולה, הן כהתעניינות כנה והן כייחול וכדרישה: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" (ו). כאז כן היום, אוהבי ירושלים הם בעלי חלומות גדולים הנדמים לעתים כאשליות, אך הם יודעים כי העבודה הקשה שלהם תשתלם: "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" (ז).

כאשר אני הולך בירושלים של היום אני מרגיש כי אני דורך בעקבותיהם של מלכים ונביאים. אני רואה את ההיסטוריה שלה קמה ועולה מול עיניי, בחפירות עיר דוד ובמנהרות הכותל, בגיא בן הינום ובהר ציון.

אני מודה על מה שקיבלנו בירושה מן הדורות הקודמים ויודע שמה שנעשה ונבנה בירושלים ישפיע על הדורות הבאים. לכן אני חש אחריות לבנות בה תשתית לחיים של יצירה ובניין ארוכי טווח, למען עתידה של העיר ותושביה. "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ" (ח-ט).
________

*הכותב הוא ראש עיריית ירושלים לשעבר

באדיבות אתר 929