מי הן ארבע החיות? רוב המפרשים פרשו שמדובר בארבע מלכויות, אך יתכן ואפשר גם לבאר שמדובר בארבעה מלכים.
חז"ל וכמעט כל המפרשים פרשו שארבע החיות מקבילות לארבע מלכויות, והאמת יורה דרכו כדבריהם, ואין לזוז מכך כדרך מרכזית. אך אפשר שדברי החזון ניתנים להתפרש ביותר מדרך אחת. ננסה לבור לנו שביל צר משלנו בצד דרך המלך שרבותינו הוליכונו בה.
שמא קיימת אפשרות לבאר, שהחיה הראשונה אינה מלכות בבל, כפי שהבינו כל המפרשים, אלא נבוכדנאצר בלבד. הבה נעיין שוב בתיאורה של חיה זו: "הראשונה כאריה, וכנפי נשר לה, רואה הייתי עד אשר נמרטו כנפיה, ונִשאה מן הארץ, ועל רגליים כאדם הוקמה, ולב אדם ניתן לה" (ד, תרגום). לב אנוש שניתן לחיה אינו מאפיין מובהק של כלל מלכות בבל, אך יש בדימויים אלו כדי להזכיר את שקרה לנבוכדנאצר עצמו: "לבו מן האדם ישנו, ולב חיה יינתן לו" (ד', יג, תרגום); "עד אשר שערו כנשרים גדל" (ד', ל, תרגום). כעבור שבעה עידנים שב נבוכדנאצר למה שהיה.
לפי זה אפשר שהדוב האוכל הוא אויל מרודך, שאכן לא שמענו דבר עליו או על מלחמותיו, ושמא היה עסוק רק במשתאות ובאכילה. שהרי אף יהויכין "אָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו" (מלכים ב כ"ה, כט). לפי זה הנמר הוא בלשאצר. הנמר הוגדר על ידי חז"ל כבעל חיים עז. 'עז' הוא אמיץ, אך 'עז' הוא גם חצוף. אפשר שבלשאצר היה לוחם עז נפש. בפרק המסופר עליו (ה') הוא מתגלה כחצוף עז פנים, המשתכר בכלי המקדש ומוציא אותם לפילגשיו, מה שלא העז לעשות נבוכדנאצר אבי אביו. שמא הוא הנמר, החיה השלישית.
על פי הנחות אלו, עיקר חידושו של החזון הוא החיה הרביעית, וכפי שאכן נראה מתוכנו של החזון. שהרי שלוש החיות הראשונות כבר היו או עברו בעת החזון. החיה הרביעית היא מלכות פרס, העומדת להחליף את שלוש החיות, שהן נבוכדנאצר, בנו ובן בנו, שירמיהו ניבא עליהם "וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם וְאֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ עַד בֹּא עֵת אַרְצוֹ גַּם הוּא" (ירמיהו כ"ז, ז). מלכות פרס אכן היו בה עשרה מלכים, ואפשר שהם עשר הקרניים. על פי זה, הקרן הקטנה שעלתה והשפילה את המלכים שלפניה היא אלכסנדר מוקדון ומלכות יוון שבעקבותיו. שהרי גם בחזון הבא, בפרק ח', דמתה מלכות יוון לקרן שעלתה לפתע משנשברו קודמותיה.
מכל מקום, ניתן לראות בחזון זה, יחד עם נבואת ירמיהו על כך שבן בנו של נבוכדנאצר ייפול ועמו תיפול כל ממלכת בבל - את הרקע ליכולתו של דניאל לפענח את הכתובת שנרשמה על הקיר בשנתו השלישית של בלשאצר, על כך שמלכותו תוסר ממנו, ותינתן לפרס.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך הספר 'דניאל - גלות והתגלות', בהוצאת תבונות