זכירת החלומות

"וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם" (בראשית מ"ב, ט)

ויזכר יוסף את החלומות אשר חלם להם -

עליהם, וידע שנתקיימו שהרי השתחוו לו, לשון רש"י.

ולפי דעתי שהדבר בהפך,

כי יאמר הכתוב כי בראות יוסף את אחיו משתחוים לו
זכר כל החלומות אשר חלם להם וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת,
כי יודע בפתרונם כי כל אחיו ישתחוו לו בתחילה מן החלום הראשון,
והנה אנחנו מאלמים אלומים, כי "אנחנו" ירמוז לכל אחיו אחד עשר,
ופעם שנית ישתחוו לו השמש והירח ואחד עשר כוכבים מן החלום השני,

וכיון שלא ראה בנימן עמהם חשב זאת התחבולה שיעליל עליהם
כדי שיביאו גם בנימין אחיו אליו לקיים החלום הראשון תחילה:

ועל כן לא רצה להגיד להם אני יוסף אחיכם,
ולאמר מהרו ועלו אל אבי וישלח העגלות כאשר עשה עמהם בפעם השניה,
כי היה אביו בא מיד בלא ספק.
ואחרי שנתקיים החלום הראשון הגיד להם לקיים החלום השני.

ולולי כן היה יוסף חוטא חטא גדול לצער את אביו ולהעמידו ימים רבים בשכול ואבל על שמעון ועליו,
ואף אם היה רצונו לצער את אחיו קצת איך לא יחמול על שיבת אביו,
אבל את הכל עשה יפה בעתו לקיים החלומות כי ידע שיתקיימו באמת:
 

רמב"ן - רבי משה בן נחמן, נולד בגירונה שבספרד בשנת 1194 ונפטר בארץ ישראל בשנת 1270. שלט בכל מקצועות התורה, וחיבוריו כוללים פירושים לגמרא ולתנ"ך, פסקי הלכה ותשובות, ואף חיבורים בחכמת הקבלה ובמחשבת ישראל. כתב השגות על ספר המצוות של הרמב"ם. בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל, ביקר בירושלים ובחברון ונפטר בעכו.