מה משמעותה של ברכת "ויברך דוד" ומדוע היא הוכנסה לפסוקי דזמרא?
אחרי שהעם מתנדב להביא חומרים לבניית המקדש, דוד מברך את ה' בברכה שחלקה מוכר לנו מן התפילה - "ויברך דוד". בברכה זו דוד משבח את ה' ומבקש ממנו שיתן לב לשלמה לשמור תורתו ולגמור לבנות את בית המקדש. החלק הראשון של "ויברך דוד" הוא המוכר לנו מן התפילה. קטע זה התווסף לפסוקי דזמרא בימי הגאונים. באמצעות עיון בברכה נוכל להבין מה ראה דוד לברך כך ומה ראו הגאונים להוסיף קטע זה לפסוקי דזמרא.
דוד פותח במטבע ברכה (היחיד בתנ"ך!): "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם" (י). ה' מוצג דווקא כאלוקי ישראל ולא כאלוקי אברהם או אלקי יצחק. נראה שדוד רואה את עצמו כממשיך של יעקב - המבקש לבנות את בית ה'. כאשר יעקב נמצא בבית אל הוא נודר נדר: " וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקים" (בראשית כ"ח, כב) - הנדר מבטא את רצונו לבנות בית לה', כאשר יחזור מן הנדודים ויוכל לעשות זאת. בסופו של דבר יעקב אינו בונה את המקדש בתחילה בגלל הסכסוך עם אנשי שכם ואחרי כן בגלל סיפור יוסף והירידה למצרים. בסופו של דבר גם כשהעם חוזר לארצו - המקדש לא נבנה בגלל המלחמות הרבות. אין זה מתאים לבנות בית לה' כאשר נלחמים והגויים מסביב שונאים את ישראל.
שאיפתו הגדולה של דוד, בדיוק כמו יעקב, היא לבנות בית לה'. גם כאשר נתן אומר לו שהוא לא יבנה את הבית אלא בנו הוא ממשיך ועמל להכין את כל מה שאפשר לעבודת המקדש : הוא מקדיש את שלל המלחמות לבית ה'. בהכנותיו הרבות הוא מכין את המצע לשלמה לבניית הבית. בדרך זו הוא מקיים את הנדר של יעקב. זו הסיבה שהוא מברך : " בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם" (י).
המטרה המרכזית של המקדש היא להתפלל לה' ולהתקרב אליו. אנו באים לה' עם הדברים שהוא נתן לנו, משבחים ומודים לו ורק אחרי כן יכולים להתפלל אליו ולבקש קרבת אלוקים. את הדבר הזה מבטא דוד בברכתו - הוא משבח את ה' ולאחר מכן מבקש מה' שיעזור להכין את לב העם לה'. כך אנחנו גם עושים בתפילה שלנו - אנו משבחים את ה' בפסוקי דזמרא - באים אליו עם מה שנתן לנו, ולאחר מכן מבקשים מה' שיעזור לנו להתקרב אליו. דוד פונה לעם אחרי התשבחות בקריאה: "בָּרְכוּ נָא אֶת ה' אֱלֹקיכֶם" וכך גם בתפילתנו אחרי התשבחות של פסוקי דזמרא אומר החזן - ברכו את ה' המבורך.
סוכם על ידי צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך תש"ע
לשמיעת השיעור המלא