השתדלות ותפילה

חז"ל עמדו על כך שיעקב נקט בשורת צעדים לקראת הפגישה עם עשו. רש"י מביא את המדרש: "התקין עצמו לשלושה דברים לדורון ולתפילה ולמלחמה". אלא שבמדרש תנחומא הישן בהוצאת בובר הגרסא היא: "לתפילה לדורון ולמלחמה".

לשתי הגרסאות יש מקום. בפועל קודם יעקב התפלל (י-יג) ולאחר מכן שלח מנחה. אולם עצם ה'יוזמה הדיפלומטית' להגשת הדורון מצוינת כבר בראשית הפרק, כאשר יעקב שולח מלאכים אל עשו: "ויהי לי שור וחמור... ואשלחה להגיד לאדוני למצא חן בעיניך" (ו). יעקב אינו מתפאר בעלמא ברכושו אלא רומז על הדורון.

אלא שאם באנו לדקדק בסדר הדברים בלשון המדרש, ניצבת לפנינו השאלה, מדוע 'תפילה' קודמת 'למלחמה'? הן ההכנה למלחמה (ח-ט) בוודאי קדמה לתפילה ומדוע אפוא הקדים המדרש את התפילה?

על הצורך בדורון ומלחמה, בנוסף לתפילה, עמד ר' יצחק עראמה, בספרו 'עקדת יצחק'. לדבריו, "העדר ההשתדלות וחסרון החריצות במקום הצורך – הוא עוון וחטא". ההשתדלות עצמה הינה רצון ה' ודרך עבודתו ומי שלא נוהג כך אינו יכול לצפות שתפילתו תיענה.

אך עם כל זאת קיימת סכנה רוחנית מסוימת בהקדמת המעשים לתפילה שכן עלולים הם להפוך את התפילה ל'סרח עודף', רק כדי לצאת ידי חובה. על כן, כשם שנדרשת תפילה לאחר ההשתדלות, כך היא נדרשת לפניה ובה אנו מבקשים מה' יתברך – ברוח תפילת 'הנני העני ממעש': היה נא מצליח דרכי, אשר אני הולך...

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הסדרה 'מעט מן האור', בהוצאת ספריית בית אל בשיתוף תנועת אורות