ברגע המבחן, במעשה בשיטים, חוללו כל הערכים המעמידים את עיקרו של הספר. כעת נדרש להעמיד תשתית יציבה שתאפשר התמודדות מיטבית יותר עם מצבים שכאלה בהמשך.

 

מה עומד בבסיס השבר הגדול המתואר בפרקנו? דומה שיותר משיש כאן שברים, יש כאן חשיפה. סוג של הסרת לוט מעולם שעדיין לא נבנה. התיאורים הרבים בתחילת הפרק, מצביעים על אירוע שאינו מקרי, על מפגש שכשל בשל חוסר בשלות. בפרקים מאוחרים יותר, מציג הכתוב פנים נוספות שהיו לו, בהיבט של 'מתקפת התרבות' שהייתה לבלעם בן בעור, השולח את בנות מואב ומדין אל ישראל, שעה שלא היו להם עדיין כלים להתמודד עימן. תיאור זה מנהיר את מבנה הפרקים הקודמים לאירוע שלנו. במהלכם שולח מלך מואב אל בלעם אשר במדיין, מבקש לרותמו אל המלחמה בישראל. תוכניתו הגדולה אמנם לא צלחה, אך תוכנית משנית יצאה לדרך - בעצה לפתות את ישראל לזנות ולאלהים אחרים, ואלו הם חלליה.

למעשה - אירוע זה מצביע על חשיפה לפיתויים שהובילה להתרסקות. כעת זהו הזמן להעמיד מערכת מושגים שתאפשר להתמודד בעתיד עם מצבים שכאלה. אם נבוא להגדירם באופן ממוקד יותר, הרי שחוּללו הערכים המעמידים את עיקרו של הספר - קדושת עם ישראל, קדושת המחנה, ההבדלה בן מחנה ישראל לבין עמים אחרים. כעת מתברר כי ברגע של מבחן כל אלו התמוססו לגמרי, ומכיוון שכך - מה שנתבע כעת הוא העמדת תשתית יציבה, מערכת מושגית אשר תעמיד את אלו.

בשלושה מעגלים ניתן המענה: בראשון - צעדו של פנחס בן אלעזר. בשני - שורה של פרשיות עליהן צווה העם בעקבות המגיפה. בשלישי - המלחמה היזומה של ישראל במדיין, סוג של 'חוויה מתקנת' למפגש הטראומתי הראשון. על כך קראו עוד במאמר במלא

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון