אדום, שרשימת מלכיה מופיעה בפרקנו, מוזכרת מספר פעמים נוספות במקרא. היכן היא אותה ממלכה? הארכאולוגים שלא מצאוה בעבר טענו כי כל הסיפורים עליה לא היו ולא נבראו, האמנם כך?
מקומה המשוער של ממלכת אדום מזוהה עם ההרים שמדרום לים־המלח בעבר הירדן המזרחי. אולם, המחקר הארכאולוגי שנעשה בהרי אדום לא הצליח לעלות על עקבותיה של הממלכה, וחפירות שונות הצביעו על כך שראשית ההתיישבות באדום הייתה רק במאה השמינית לפנה"ס, דהיינו באמצע ימי הבית הראשון. לא נמצאו במקום ממצאים קדומים יותר. העדר הממצא הוביל חוקרים שונים לטעון שלכל סיפורי התנ"ך על אדום אין בסיס היסטורי!
אמנם, בשנים האחרונות החלו לחפש את אדום המקראית לא בהרי אדום אלא ב'ואדי פינאן' הממוקם למרגלותם, בחלק המזרחי של הערבה. משלחת בראשות הארכאולוג תום לוי חפרה במקום וגילתה עדויות מעניינות לממלכת אדום העולות בקנה אחד הן עם המתואר במקרא והן עם עבודות מחקריות קודמות שנערכו באתר.
בחפירותיו של תום לוי ב'חרבת א־נחאס', הממוקם בוואדי פינאן כ־50 ק"מ מדרום־מזרח לים־המלח, נמצאו עדויות נרחבות על כריית נחושת שעל פי בדיקות פחמן 14 תוארכו לזמן שבין המאה ה־12 למאה ה־9 לפנה"ס, דהיינו לתקופת השופטים עד ראשית ממלכות ישראל ויהודה.
נוסף על עדויות על כריית נחושת נמצאה באתר מצודה שמידותיה 73X73 מ' בעלת שער עם ארבעה תאים. במצודה התגלו מספר שלבי בנייה שהתבצעו בין המאה ה־10 והמאה ה־9 לפנה"ס, קרי תקופת הממלכה המאוחדת וראשית ימי ממלכות יהודה וישראל.
בחפירות שנערכו בשנת 2006 התגלו על רצפת אחד המבנים שני חפצים מצריים: חרפושית (טבעת חותם בצורה של חיפושית האופיינית למצרים) וקמיע אליו מחוברת טבעת. חרפושיות דומות נמצאו באתרים שונים בארץ, והן אופייניות למאה ה־11 ולמאה ה־10 לפנה"ס. חפצים אלו יוצרו במצרים, ולדעת החופרים הם נוצרו בימיהם של פרעה סיאמון או שישק, ששלטו במצרים באותן תקופות. ואכן, גם לקמיע שנעשה מפיאנס (אבן יקרה) נמצאו מקבילות באתרים שונים בארץ והוא קשור ככל הנראה לאלה מות, האלה החשובה ביותר בתקופת סיאמון ושישק. ייתכן שהדבר מהווה ראיה למסע שישק, שהגיע לנגב שנים ספורות לאחר מות שלמה (שנות העשרים של המאה ה־10 לפנה"ס).
בסקר שנערך באזור נמצאו עוד עשרות אתרים השייכים לאותה מערכת כלכלית־יישובית. לדעת תום לוי מערכת יישובית כזו הייתה יכולה להתנהל רק תחת שלטון מרכזי, ומכאן עדות לקיומה של ממלכת אדום עוד לפני ימי דוד. בחלק מן האתרים נמצאו כלי חרס המקבילים לחרסים שהתגלו באתרים שונים בנגב. ראיה נוספת החותמת את הגולל על פקפוקי המחקר ביחס לקיומה של האומה האדומית, מגיע ממקור מצרי מסוף המאה ה־13 לפנה"ס, בו מדווח פקיד מצרי למפקדיו: "זה עתה סיימנו להרשות למשפחות השוסים מארץ אדום לעבור את מבצר מרנפתח".
אם כן, תיאור המקרא על אדום ועל המלחמה שלו בישראל עולים בקנה אחד עם גילויי המחקר הארכאולוגי העדכני. הטעות של החוקרים בעבר נבעה מכך שחיפשו את ממלכת אדום בחלק הגבוה של הרי אדום ולא למרגלותיהם.
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך 'פרשת דרכים: מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות השבוע' בהוצאת מגיד 2014