הגדלת הר הבית

בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה:  בְּמַרְאוֹת אֱ-לֹוהִים הֱבִיאַנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְנִיחֵנִי אֶל הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וְעָלָיו כְּמִבְנֵה עִיר מִנֶּגֶב: (א-ב)

נבואת בניית המקדש החרב נאמרת ליחזקאל בעיצומו של יום הכיפורים, בעשור לחודש ראש השנה (תשרי, שבו נפתח המחזור החקלאי מחדש), בעצם היום הזה. הביטוי 'בעצם היום הזה' אכן מאפיין בעיקר את יום הכיפורים:

וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹוהֵיכֶם: כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ (ויקרא כ"ג).

הרמב"ם הסתייג במידה מסוימת מן המידות המתוארות בנבואתנו, מידות השונות ממידות המקדש שבספר מלכים, שנבנה במה שהשיג דויד ברוח הקודש 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל' (דהי"ב כ"ח):

"בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן בנין העתיד להבנות אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר, ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל" (רמב"ם בית הבחירה א', ד).

לא נתבאר מדוע בנו אנשי בית שני בפרטים אחדים כיחזקאל ובאחרים לא קבלוהו. אך אפשר שההסבר כדלהלן:

יחזקאל מתאר בית גדול מאוד וגבוה מאוד. גודלו של מקדש יחזקאל אינו יכול להתאים למידותיו במציאות של הר המוריה. למידות אלו מתאים מקדש שלמה, שהוא קטן יותר.

אכן, יחזקאל מתאר במראות א-לוהים הר גבוה מאוד ועליו כמראה עיר מנגב. הר זה אינו מתאים להר המוריה, שאינו כה גדול, ואף חז"ל תיארוהו כהר נמוך. מסתבר שההר שראה יחזקאל, הר גבוה מאוד, גם גדול יותר, ויכול להכיל את מקדש יחזקאל הגדול. אך דבר זה עתיד להתקיים רק כשתתקיים נבואת קודמו של יחזקאל – ישעיהו הנביא: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת (ישעיהו ב', ב)

ישעיהו מתאר באותה נבואה את רעידת האדמה העתידה לבוא בימי עוזיהו, ובחזונו משתנים פני ההרים, והר בית ה' צומח לגובה ונישא מכולם, ואז נוהרים אליו כל הגויים. כל עוד היה נמוך, הוא לא עניין אלא את עם ישראל.

הר מעין זה רואה יחזקאל. אך במציאות צמיחת ההר לגובה עדיין לא הייתה, ולכן בנוהו שבי הגולה כמידות מקדש שלמה. הם לקחו מיחזקאל רק את גובה המקדש, מאה אמה, בתקווה שיבוא היום שיוכלו להגדיל את המקדש בעת שההר יהפוך להיות בראש ההרים ונישא מגבעות.