בשם האינטרס הבטחוני

ישעיהו מאריך ומיכה מקצר.
שניהם מדברים באותה תקופה ועל אותם אירועים היסטוריים שהתרחשו בשנים הספורות שלפני מסע סנחריב. ממלכת יהודה מתכוננת לפלישה אפשרית של האשורים, וחזקיהו מנצל את מצב החירום כדי לבצר את ירושלים ולבנות לה חומה חדשה. בהזדמנות זו הוא גם חוצב את הנקבה המפורסמת ומכניס את מי הגיחון אל תוך העיר. ההתלהבות רבה ותחושת הכוח כובשת וממכרת, ומול כל הששון והשמחה הלאומית הזאת מציבים הנביאים את מעשי העוול שנעשו לאזרחים הפשוטים, בשם האינטרס הביטחוני.

ישעיהו, כאמור, מאריך:
"...וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם, וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה. וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה, וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ, וְיֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם. וַיִּקְרָא אֲדנָי ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק, וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן, אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" (ישעיהו כ"ב, י-יג).

ואילו מיכה, מקצר:
"בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים, וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה" (מיכה ג', י).

ושניהם מנבאים חורבן וגלות בשל העוולות הללו: "... וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת, אִם יְכֻפַּר הֶעָוֺן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן. אָמַר אֲדנָי ה' צְבָאוֹת" (ישעיהו כ"ב, יד). "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם, צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (מיכה ג', יב).

בסופו של דבר תבוא אשור ותחריב ערים רבות ביהודה, אבל ירושלים תינצל ונבואת מיכה לא תתקיים. ישעיהו יחזור בו תוך כדי ימי המצור, וינבא ישועה פלאית לירושלים (ישעיהו ל"ח, ד-ח; מלכים ב י"ט, כ-לג). וכמאה ועשרים שנה מאוחר יותר, בימי נבואתו של ירמיהו, יסבירו זקני העם שחזקיהו ואנשי דורו חזרו בתשובה, ולכן לא התקיימה נבואת מיכה (ירמיהו כ"ו, יז-יט).

באדיבות אתר 929