בתפילתו מעלה שלמה תמיהה שרבים נדרשו אליה: "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי" (מלכים א ח', כז וכן בדברי הימים ב ו', יח). ר' נחמן מברסלב בחיבורו ליקוטי מוהר"ן מיישב את העניין.
ליקוטי מוהר"ן תורה ריט
בוודאי אין בית המקדש יכול לסבול כבודו וגאותו יתברך,
כמו שכתוב (מלכים א ח', כז; וכן בדברי הימים ב ו', יח): "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו'.
רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו,
וזה בחינת (תהלים צ"ג) "ה' מלך גאות לבש",
שכביכול בשביל לגלות מלכותו, הלביש וצמצם את גאות שלו, כדי שנוכל לסבול קבלת עול מלכותו עלינו,
אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגילה ה' יתברך את גאוותו וגאונו ולא רצה להלבישו ולצמצמו עוד, וממילא נחרב הבית המקדש, כי לא היה יכול לסובלו כנ"ל,
וזה "בצע אמרתו" (איכה ב', יז) בזע פורפירא דיליה, שקרע את הלבוש שלו, היינו שקרע את הלבוש והצמצום הנ"ל, בחינת "גאות לבש" הנ"ל,
וממילא נחרב בית המקדש, כי מאחר שקרע וביטל את הצמצום והלבוש, שוב אין הבית המקדש יכול לסבול גאוותו וגאונו, כי הן "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך".
רבי נחמן מברסלב - נולד בשנת תקל"ב (1772) במז'יבוז' שבאוקראינה כנין של הבעש"ט. הוא סלל לו דרכים חדשות ומיוחדות בחסידות - התעמקות בתפילה, התבודדות, אמונה פשוטה, חשיבות השמחה וגנות היאוש ועוד. נפטר באומן בגיל 38 בשנת תקע"א (1810), ולא מונה לו יורש. את מרבית הכתבים המיוחסים לו כתב תלמידו רבי נתן שטרנהרץ מברסלב מתוך שיחות שאמר בעל פה. עם חיבוריו העיקריים נמנים ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, שיחות הר"ן, ספר המידות, ועוד.