בין הר גריזים להר עיבל

החשיבות היתרה של מצוות קריאת הברכה והקללה בין הר גריזים והר עיבל בולטת במיוחד לאור העובדה שהיא חד פעמית בניגוד למצוות הקהל החוזרת על המעמד כל שבע שנים. יחד עם זאת, הכתוב מקדיש הרבה תשומת לב לפרטי המצוה ולמקום המדויק שבו היא עתידה להתקיים.

בפשטות מדובר באיזור הקרוב לשכם אף שהיא אינה מוזכרת. ביחס לזמן הארוע ישנה סתירה: מחד, נאמר שזה ייעשה ביום שיעברו את הירדן (דברים כ"ז, ב) מאידך, המיקום לא מאפשר זאת שכן המיקום הוא צפונית לירדן שישים מיל. נראה לומר שזו מצווה הקשורה לכניסה לארץ אך גם קשורה לטבורה של הארץ היא שכם. למעשה, יהושע עשה זאת, כמה שיותר סמוך למעבר הירדן לאחר שכבש את יריחו והעי (יהושע ח').

למה נבחרו דווקא הר גריזים והר עיבל למעמד הברכה והקללה שנתפרטו גם לאחריו (דברים כ"ח)? כמה תשובות לדבר המשלימות זו את זו:

הראשונה - הנרי בייקר טריסטראם, חוקר תנ"ך והארץ, טען שהאקוסטיקה המיוחדת הנוצרת בין שני ההרים הסוגרים על בקעת שכם היא מצויינת.

השניה - כיון שמדובר בכריתת ברית הרי שדרך הכורתים ברית בזמן התנ"ך לבתר גוף חי ולעבור בין בתריו. משמעות הדבר שרק על ידי שמירת הברית אנו גוף אחד חי ובהפרתה אנו כשני פגרים מתים. מיקומם של ההרים הינו במרכז הארץ היכן שהעיר שכם ונמצא שכורתים את הברית במרכז הגוף החי הקרוי ארץ ישראל.

השלישית - מתורתו של הרב אורי שרקי. בין הר גריזים להר עיבל ישנו נוף יחודי שהוא מעין הר הפוך. ניתן לומר שמעמד זה הינו נגטיב של מעמד הר סיני. בניגוד למעמד ההוא בו עמדו ישראל בתחתית ההר והיו פאסיביים לחלוטין הרי הכניסה לארץ הפוכה מכך. ישראל עומדים במדרונות ההר ומי שמדבר הינם הלויים ועם ישראל עונה להם.

מי יודע אם צורת המגן דוד המורכבת משני משולשים אינה רומזת להר סיני ולבקע שבין שני ההרים ובכך מאחדים את שתי הבריתות זו שבסיני וזו שבארץ ישראל.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'מקום בפרשה' בהוצאת ידיעות אחרונות