שבת
נמצאו 59 תוצאות חיפוש
עשרת הדברים
פרופ' יונתן גרוסמןמה פשר ההבדלים שבין עשרת הדברות בפרשת יתרו לבין עשרת הדברות שבפרשתינו? המאמר מתייחס בעיקר להבדל בציווי השבת, על רקע הפן הכפול של השבת: זכר לבריאת העולם וזכר ליציאת מצרים.
פרשת ציצית
הרב יהודה ראקפרשיית ציצית היא פרשייה הלכתית טיפוסית, אך היא גם מעורה וקשורה להקשר הסיפורי שבו היא מופיעה: פרשת המקושש. מה משמעות מצוות ציצית, ומה הקשר בין פרשיית ציצית למקושש ולמצוות השבת?
זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו
הרב ד"ר יואל בן נוןהמאמר עוסק בטעמים השונים של מצוות השבת באמצעות עיון משוה בין הופעותיה השונות בתורה. מתוך העיון נראה את ייחודו של ספר דברים, המעמיד את השבת באופן מוחלט על יציאת מצרים, כמקור החירות ואף ִהשוויון של בני ישראל לפני ה' אלוהיהם, המוציאם מעבדות לחירוּת עולם.
ההפטרה לתענית ציבור
דרשו ה' בהמצאו
הרב אוריאל עיטםתאריך פרסום: תשסח | |
נבואות נחמה רבות קיימות במקרא. למרות שיש ביניהן הרבה מן המשותף, לכל אחת התמודדות משלה ובשורה המיוחדת לה. החיפוש אחרי ההתמודדות והבשורה הייחודית של הנבואה המסוימת, מפענח את הקשר שבין חלקיה השונים, ומביא להבנה מדויקת וכוללת שלה. מצוידים בתובנה זו, נחתור להבין את בשורת הנבואה (ישעיהו נ"ה), המשמשת כהפטרת תענית ציבור, ונגלה את העתיד הרחוק במיוחד אליו היא צופה.
שבו איש תחתיו
הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"למצוות השבת מחייבת את האדם לשבת ב"מקומו". על כל אדם מוטלת חובה למצוא את "המקום" הרוחני שלו, וממנו להתרחב, ולא לשוטט ולהסחף עם הזרם.
נסיעה באמבולנס בשבת
הרב יוסף איתןמלאכת הבערה
הרב אליעזר מלמדקידוש הטבע
הרב חיים נבוןלמצוא מקום
הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"לכפל פניה של השבת
הרב ד"ר יוסף מרקוסשבת קודש או יום מנוחה?
הרב משה כהןבדיקות רפואיות צובעות בשבת
הרב יוסף איתןשותפות ה' והאדם
הרב אורי שרקישבת - זכר ליציאת מצרים ולמעשה בראשית
הרב משה כהןעשרת הדיברות לבעלי נחלות
פרופ' יונתן גרוסמןלמען ינוח עבדך ואמתך כמוך
הרב ד"ר יואל בן נוןריבוי קולות בבראשית א
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | |
כיצד יש לחלק את פרק א' בספר בראשית? האם החלוקה לימים היא ההכרחית? בשיעור נסקור חלוקות שונות לפרק וננסה להבין את משמעות המבנים שבפרק ומה יחסי הכוחות בבריאת העולם?
השבת בספר יחזקאל
פרופ' טובה גנזלהשבת והמזמור
שמואל פוקסשבת של אחרית הימים
הרב ד"ר יואל בן נוןטעמי השבת בעשרת הדברות בשמות ובדברים
הרב ד"ר יואל בן נוןבין לשון עשרת הדיברות בספר שמות לבין לשון הדיברות שבספר דברים ישנם הבדלים קטנים, למעט מצוַות השבת, שבנוגע אליה ישנו הבדל בולט בעיקר בהנמקת מצוות השבת. נראה את שני הנימוקים ומשמעותם, ולבסוף נבין שהם שני צדדים של אותה מטבע.
המערכה על השבת
הרב ד"ר יואל בן נוןברכה רוחנית או גשמית?
רד''ק ואור החייםספר שמות ופרשיות השבת - זיקה ומבנה
הרב תמיר כהןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 3 דקות
ספר שמות עוסק בשלושה נושאים: היציאה ממצרים, מתן תורה ובניית המשכן. מה הקשר בין נושאים אלו? כיצד פרשיות השבת המשובצות בו מסייעות להבנת מבנה הספר? ומה פשר המקבילות הרבות לפרשיות מספר בראשית?
תקציר שמות פרק ט"ז
צוות אתר התנ"ךתקציר שמות פרק ל"א
צוות אתר התנ"ךקדושת השבת, המשכן וישראל
פרופ' יונתן גרוסמןזכור ושמור - מפתח הגאולה
הרב ישעיהו הדרימהן שתי הבחינות של השבת, המתבטאות ב"שמור" ו"זכור"? מדוע ספירת העומר בנויה דווקא משבעה שבועות ומדוע היא מתחילה דווקא "ממחרת השבת"? ומה הקשר ליום העצמאות החל בימים אלה?
כבוד השבת
ר' יוסף בכור שורמעמדם של שבת וראש חודש בין המועדות
הרב אמנון בזק | 30 דקותבשיעור זה נבחן את הופעתם של השבת וראש החודש בפרשות המועדים והמוספים, וננסה לנתח את אופים הייחודי אל מול שאר מועדות השנה.
מקומם ומשמעותם של המספרים שבע ושמונה בספר ויקרא
ד"ר עזרא קהלניתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 6 דקות
המספרים 7 ו-8 מופיעים בספר ויקרא בכמות בולטת של פעמים. נבחן 3 הסברים ליחס בין מהויות המספרים הללו: האם השמיני בעל מהות עצמאית, חשובה יותר משל השביעי? או שהוא טפל לשבע ובעצם מבטא את השלב שאחריו?
בין המהר"ל לשיטת חז"ל נבחין ברש"ר הירש שבונה שביל אמצע בין חשיבות השבת לשלב הגבוה יותר המושג בשלב שאחרי - היום השמיני.אתגר השבת הציבורית בתנ"ך
הרב דוד סתיותאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 5 דקות
האם המקרא מבחין בין שמירת שבת ציבורית לשמירת שבת פרטית? בשיעור נעיין באזכורי השבת בתנ"ך. נראה שבתורה מופיעים איסורי מלאכה שונים המתייחסים לשמירת שבת פרטית ולעומת זאת בנביאים, מופיע איסור חדש - מסחר שיש בו מימד של פרהסיא. מתברר שעיקר ציביון היום הוא הציביון הציבורי, ואיסור המלאכה מתפרש בכל דור בהתאם לאופי הציבורי של השבת הנהוג בו.
כפל נושאים במעשה בראשית - בראשית א
הרב ד"ר אברהם שמאעתאריך פרסום: תשעט | |
ניתוח המבנה והתוכן של פרשת הבריאה בבראשית פרק א (עד פרק ב, פסוק ג) מלמד שיש בתיאור הבריאה שני נושאים מרכזיים המיוצגים כל אחד במבנה מיוחד משלו. בשיעור נברר מהם שני המוקדים בהם עוסקת פרשייה זו, כיצד הם באים לידי ביטוי במבנה הפסוקים, ומה טיב היחס ביניהם.
המשמעות של 'צלם א-לוקים' בסיפור הבריאה והשלכותיו על דיני המשכן
הרב מנחם ליבטאגתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 6 דקות
הרמב"ם בספרו - מורה נבוכים, בפרק הראשון - מקשר את המושג של 'צלם אלוקים' להבדל הבסיסי בין בני אדם ושאר העולם החי. נתחיל את השיעור עם הוכחה לשיטתו בעזרת ניתוח סיפרותי של המבנה המקבילי שבפרק א' בבראשית. לאור אותו הניתוח נציע הסבר מחודש למשמעות הרעיונית של מלאכת המשכן ואיסור ל"ט המלאכות של שבת - תזכורת לאדם על מהותו ותפקידו כבעל צלם אלוקים.
מזמורי קבלת שבת ומזמורי ההלל
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
בספר תהילים יש צמדי מזמורים ויש גם כמה קבוצות של מזמורים המסודרים בשרשרת, כמו שירי המעלות, מזמורי הללויה, ועוד. בשיעור נתייחס למזמורי קבלת שבת, נבין מדוע אנו אומרים אותם בסדר מהופך, ומה עושה שם מזמור צד? בנוסף נעסוק במזמורי ההלל ובמשמעות של הביטוי 'הלל שלם' כחיבור בין הצלה אישית להצלה לאומית.
שיעור זה מוקדש לעילוי נשמת יהודה פישל בן יצחק ובשה בת מנשה; אליעזר צבי הירש בן חיים מנחם ולאה בת אהרון יוסף על ידי דוד ורבקה כהן
עיון במזמורי קבלת השבת - מבנה ומשמעות
הרב איתמר אלדרתאריך פרסום: תשסו | | שעה ו- 6 דקות
מזמורים צ"ה-ק', מזמורי קבלת שבת, מהווים חטיבת מזמורים עם מבנה ברור - במסגרת נמצאים מזמורים צ"ה ו-ק' שמתחילים בפניה אוניברסלית ומסיימים בפניית לאומית ובתווך יש שני זוגות מזמורים שיוצרים תהליך מ"שירו לה'" שהוא מזמור אוניברסלי ל"ה' מלך" שהוא מזמור לאומי. חטיבת המזמורים עוסקת בהמלכת ה' כשופט הארץ. המלכה זו נעשית באמצעות הכרת הגויים בה' - בתחילה כאל הגדול בין האלים ולאחר מכן כאל יחיד, וקבלת מלכותו כשופט הארץ. ההמלכה האוניברסלית משפיעה גם על ישראל ולכן אחרי מזמורי ההמלכה האוניברסליים (צ"ו, צ"ח) מגיעים מזמורים לאומיים (צ"ז, צ"ט).
מזמורי קבלת שבת (צ"ה - צ"ט)
הרב פרופ' יהודה ברנדסתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 5 דקות
מזמורים צ"ה-צ"ט הם מזמורי המלכת ה' כמלך שעושה משפט. הצדיקים שמחים בהמלכה זו, אך הרשעים צריכים לפחד ממנה. זו אווירה של יראה. בחירת המזמורים הללו לקבלת שבת על ידי ר' משה קורדבירו היא בחירה לראות בקבלת שבת - קבלת פני מלכות ולהכניס לשבת אווירת יראת המלך. לעומת זאת, הפיוט שנכתב לקבלת שבת על ידי ר' שלמה אלקבץ "לכה דודי" מצייר את קבלת שבת כקבלת פני כלה וממילא מצייר לשבת דמות אחרת של אהבה ונינוחות ולא של יראה. הליטאים ממשיכים את השיטה הראשונה ואומרים אחרי קבלת שבת פרק מהמשנה "במה מדליקין" ואילו החסידים ממשיכים את השיטה השניה ואומרים "כגוונא".
מזמור לדוד
הרב חנן פורתמזמורי קבלת שבת
עיון והעמקה ללומד
צוות אתר התנ"ךבשיעור זה נעסוק ביחידת המזמורים הנאמרת כמזמורי קבלת שבת. נראה מהו התהליך המתואר במזמורים אלה המוביל להמלכת ה' על העולם, וננסה להבין את הקשר המהותי בין המלכת ה' המתוארת במזמורים אלה לבין יום השבת.
המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי.
כתב: אביעד שלמה מוריה
מצוות השבת - טבלת השוואות
פרופ' משה צפורלפניכם טבלה המקבילה בין איזכורי מצוות השבת במקרא ומעמידתם גם אל מול קידוש היום השביעי בבריאת העולם.
אות ברית - טבלת השוואות
פרופ' משה צפורלפניכם טבלת השוואות בנושא "אות ברית" - השוואה בין מצוות שבת למצוות מילה, ועונש למפרי הברית. טבלה זו מהווה בסיס ללמידה מעמיקה בנושא.
ניתן לראות דמיון והקבלה בין מצוות מילה שניתנה לאברם ובין מצוות השבת שניתנה לבני בניו, ישראל; שתיהן מוגדרות כ'אות ברית בין ה' לבין אברם / ישראל'; זוהי ברית בלעדית, ועונשו של המפר אותה: "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה". ברית זו מחייבת רק את אברם ואת בני ישראל, ואין בה מחויבות כלשהי מצד ה'. ברית אחרת כרת ה' אחרי המבול, בינו לבין "כל בשר אשר על הארץ", "לדורות עולם", ואף נתן אות: הקשת בענן; אולם ברית זו מחייבת רק את ה', ואינה מטילה על הצד האחר, האדם, מחויבות כלשהי.
בחריש ובקציר תשבות
הרב יעקב מדן והרב אמנון בזקמה פשר המנוחה?
הרב יעקב מדן והרב אמנון בזקמתנה ושמה שבת
שרון רוזנרוַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃
בראשית ב', פסוק א'
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
שמות ט"ז, פסוק י"א
זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ
שמות כ', פסוק ח'
שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃
שמות כ"ג, פסוק י"ב
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
שמות ל"א, פסוק י"ב
שְׁמָ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
שמות ל"ד, פסוק י"א
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
שמות ל"ה, פסוק א'
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
ויקרא י"ט, פסוק ג'
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
ויקרא י"ט, פסוק ל'
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
ויקרא כ"ג, פסוק א'
וְלָקַחְתָּ֣ סֹ֔לֶת וְאָפִיתָ֣ אֹתָ֔הּ שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה חַלּ֑וֹת שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים יִהְיֶ֖ה הַֽחַלָּ֥ה הָאֶחָֽת׃
ויקרא כ"ד, פסוק ה'
מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
תהילים צ"ב, פסוק א'
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
במדבר ט"ו, פסוק ל"ב
וּבְיוֹם֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכּֽוֹ׃
במדבר כ"ח, פסוק ט'
אָֽנֹכִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים׃
דברים ה', פסוק ו'