לאחר החטאים החמורים של ערב חורבן הבית, יש צורך לפרק את הממסד הקלוקל לחלוטין ולהקים דור חדש.

 

בשעה שירושלים הייתה נתונה במצור, והעם דאג וחשש - הנביא ירמיהו פנה אל העם ואל המלך צדקיהו וניסה לשכנעם לצאת מחומות ירושלים ולהיכנע למלך בבל.

תגובת ראשי העם לקריאתו של ירמיהו צפויה - הם חוששים שדבריו ירפו את ידי העם.

ואכן, דבריו של ירמיהו אינם ברורים: מדוע ירמיהו מנסה לשכנע את העם להיכנע לאויב? לכאורה, נבואה זו עומדת בניגוד למסר הגבורה היהודית, שכולנו אמונים עליו, לפיו יש לבטוח בחסד ה' ובהשגחתו על ישראל! מדוע אין ירמיהו קורא לעם לשפר את דרכיהם, ומבטיח להם שיישארו בארצם אם יחזרו בתשובה?

מסתבר, שירמיהו היה בטוח שירושלים תיחרב, ולא ראה ערך בהמשך מלכות ישראל כפי שהיא. זה היה ההבדל הבולט בין נבואת ירמיהו לבין נבואתם של נביאי השקר: נביאי השקר ניבאו על גאולה קרובה, ואילו ירמיהו ניבא שהגאולה תחל רק שבעים שנה אחרי החורבן. ירמיהו שב ומדגיש שהגאולה אינה עומדת בפתח, וכי העם יכול להתיישב באורח כמעט-קבוע בארצות שיגלה אליהם.

שבעים שנות הגלות הם הזמן הדרוש כדי שימותו כל בני הדור הזוכרים את ירושלים בניוולה.

לאחר החטאים החמורים של ערב חורבן הבית, יש צורך לפרק את הממסד הקלוקל לחלוטין ולהקים דור חדש. בדומה לדור יוצאי מצרים, המומת כולו במדבר - אף הדור שראה את הבית הראשון צריך למות לפני שיוקם הבית השני.

נבואת ירמיהו אינה מכילה קריאה לחזרה בתשובה ולתיקון, אלא מנבאת הרס, חורבן, ולידה מחודשת. נבואתו מתייחסת לממסד - שצריך להישמד ולצמוח מחדש, ולא ליחידים - שצריכים אמנם לחזור בתשובה ולהינצל. ירמיהו קורא לכניעה למלך בבל, כדי שהממסד יתפרק. הקב"ה לא מאס בישראל, אך רק אחרי שהעם ישוב ויקים שלטון של צדק - רק אז יוכל לשוב ולשלוט בירושלים.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון