תקציר תהילים פרק קט"ז

מזמור זה הינו חלק ממזמורי ה"הלל". למזמור אין כותרת.

קריאה לה' (א-ד)

המשורר מגלה שהוא אוהב שה' שומע לו: "אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי. כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא" (א-ב), וכעת כשהוא בצרה, הוא מבקש שה' ישמע לו: "וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא אָנָּה ה' מַלְּטָה נַפְשִׁי" (ד).

הישועה (ה-יא)

בפסקה זו המשורר מתאר את ישועתו. בתחילה הוא מציין את רחמי ה' עליו: "חַנּוּן ה' וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם. שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה' דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ" (ה-ו), פונה לנפשו שיכולה לנוח "כִּי ה' גָּמַל עָלָיְכִי" (ז) ומתאר את ישועתו: "כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי" (ח). המשורר מציין שאף שהיה חולה בשעתו ידע שהישועה לא תבוא מהאדם אלא מה': "הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד. אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב" (י-יא).

תשלום נדר (יב-יט)

לאחר הישועה המשורר מבקש לשלם נדר לה' כאות תודה: "נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ… לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא" (יד-יז), ובטקס ישתתפו כל העם כולו. טקס התודה יתרחש במקדש שבירושלים: "בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ‍ִם הַלְלוּ יָהּ" (יט).

כתיבה: נתנאל שפיגל