כיצד פתר יוסף את החלומות?

בעקבות תלונתה של אשת פוטיפר, מוצא עצמו יוסף, בפעם השנייה בחייו, בבור. החלומות קושרים בין שני 'הבורות': בפעם הראשונה הוא נזרק לבור בעקבות חלומות ואילו הפעם הוא פוגש בחלומות בבור עצמו.

שר האופים ושר המשקים הנמצאים עם יוסף בבור חולמים חלום ויוסף מציע להם עזרה באומרו "לא-לוהים פתרונים" (ח). כיצד פתר יוסף את החלום? האם השתמש בחכמתו או שפתרו באמצעות רוח הקודש? נחלקו בכך הפרשנים.

רד"ק מפרש שיוסף פתר את החלום על פי רמזים שמצא בו כאשר בביטוי "לא-לוהים פתרונים" התכוון יוסף שה' "משכיל בני אדם", ולא מדובר על התגלות נבואית. על פי כיוון זה הסביר רד"ק שאת שלושת הימים, זמן קצר, 'מצא' יוסף בהתפתחות המהירה של שלושת שריגי הגפן עליהם חלם שר המשקים (י). העלים יצאו ומייד לאחר מכן כבר היו פירות מוכנים לסחיטה. כמובן שעצם העובדה שבחלומו הוא סוחט לכוס פרעה, מלמדת על כך שהוא יחזור לתפקידו.

באשר לשר האופים, מסביר הרד"ק, יוסף הבין שאכילת העופות מהאוכל שעל ראשו מלמדת על תליה כי דרכו של העוף לאכול ממה שתלוי ולא נקבר.

אולם אברבנאל חולק על כל המהלך הזה ולדעתו הביטוי "לא-לוהים פתרונים" מלמד על התגלות ורוח הקודש ולא על "מלאכה וחכמה". לדעתו יוסף לא יכול היה לדעת את הפתרון בחכמתו משום שמשל אחד יכול לרמוז על נמשלים רבים ורק על ידי "רוח א-לוהים שנוססה בו", ניתן היה להגיע לפתרון "שאין בו עירוב של דברים כוזבים".