ראש השנה
נמצאו 29 תוצאות חיפוש
בכל מושבותיכם
הרב ד"ר תמיר גרנותמהי מטרת פרשיית המועדות המופיעה בפרשת אמור? למה יש מצוות שנזכרו כבר ומופיעות כאן שוב, ולעומת זאת יש מצוות שלא מצאו את מקומן במקום אחר אלא כאן? הביטוי "בכל מושבותיכם" מופיע פעמים רבות בפרשה זו אך לא הרבה בשאר התורה. מה פשר הופעתו במקומות מסויימים בלבד?
המנון למלך כל הארץ - עיונים במזמור מ"ז בתהלים
הרב יהודה שביבהמאמר עוסק במזמור מ"ז בתהלים, הנאמר לפי מנהגים שונים קודם תקיעת שופר בראש השנה. נפרש את מילות המזמור ואת משמעותו, ולבסוף נקשר אותו לבני קרח אשר אמרוהו, ולאידיאולוגיה של קרח אביהם.
'מי הוא זה מלך הכבוד'
חנן פורתתאריך פרסום: תשסט | | שעה ו- 7 דקות
מזמור כ"ד בתהילים, הנפתח בקריאה: "לה' הארץ ומלואה", נבחר להיות מזמור שיר ליום ראשון בשבת, ואף מזמור ליום הראשון לבריאה, ולפיכך נהגו לאומרו באימה וביראה בליל ראש השנה. מזמור זה נפתח אמנם בתיאור הבריאה, אך במהלכו משורטט מסלול עלייה בהר ה' שלב אחר שלב, עד לכניסה לשערי ההיכל הניצבים בפסגת ההר. במהלך השיעור נעמוד על שלבי עלייה אלה, תוך התמקדות בשני השלבים האחרונים בהם מבקש דוד המלך לגלות מי הוא מלך הכבוד, הנכנס לשערי ההיכל, ומגיע למסקנה, החותמת את הפרק, כי "ה' צב'" הוא ודווקא הוא "מלך הכבוד סלה".
עיון במזמור התקיעות
הרב אלחנן סמטתאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 7 דקות
מזמור מ"ז נאמר על פי המנהג הרווח לפני תקיעת השופר בראש השנה, אך במסכת סופרים רואים בו "שיר של יום" לראש השנה. האם מלבד הזכרת השופר במזמור, ניתן למצוא בו הד לתוכנו העיקרי של יום זה?
הלוח הכפול והחגים בתורה
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשעב | |
החגים מתוארים בתורה בתיאור כפול, מצד אחד - מתוארים תאריכים, לפי יום וחודש, הקשורים לאירועים היסטוריים שארעו לעם ישראל, ומצד שני - החגים מתוארים כחגים חקלאיים, הקשורים לעונות השנה. ננסה להבין את משמעות הכפילות הזו בחגים השונים: האם היה פעם "חג אביב" שאינו "חג המצות"? מה היחס בין "חג הסוכות" ל"חג האסיף"? ומה משמעות ספירת העומר? והאם הלוח העברי, (לפי פשטי המקראות) הוא לוח שמשי או ירחי או משלב ביניהם?
פרשיית קרבנות המוספים
פרשת פנחס
עמרם (רמי) ינאי |חלקה השני של פרשת פנחס עוסק בדיני הקרבנות הקרבים במועדים השונים. במבט ראשון נראה כי מוקד הפרשה הינו דיני הקרבן, ולא ייחודו של המועד, בניגוד לפרשיית המועדות בפרשת אמור, שם המועד הוא המרכזי והקרבן הוא הנספח. בשיעור זה ננסה לראות כיצד מתחת לפני השטח ישנם רמזים הקושרים את קרבנות היום עם אופיו הייחודי של כל מועד.
לדוד ה' אורי וישעי
הרב יצחק ברטמזמור "לדוד ה' אורי וישעי" נאמר מראש חודש אלול עד לאחר שמחת תורה. נראה שניתן להקיש מאופיו של המזמור למצב הנפשי הראוי לאדם בימי הדין והסליחות. מחד - ימים אלו הם ימים של דין, וכל אדם חרד ומתמלא מורא ופחד מפני דינו של הקב"ה. מאידך, סמוכים אנו ובטוחים שדיננו יצא לטובה.
בעת ובעונה אחת, ביחד עם החרדה של "אל תסתר פניך ממני", קיים בקרבנו גם הביטחון של "ה' מעוז חיי ממי אפחד".
יום ולילה ולוח המועדים
הרב מנשה וינר | 54 דקותמדוע מוגדר חג הסוכות כחג שהינו בצאת השנה הלוא הוא חל שבועיים לאחר ראש השנה? שינוי בתפיסה לגבי עונות השנה, והסתכלות על השנה כבעלת שתי עונות, קיץ וחורף, יובילו אותנו להבנה מדוע החגים מסודרים בצורה המוכרת לנו, ואיך מודל זה מופיע גם בכל יממה ויממה.
הפור - בין דטרמיניזם למוסריות
פרופ' יונתן גרוסמןהמן הפיל פור מתוך גישה אלילית דטרמיניסטית, לפיה יש יום המזומן לפורענות, וכדאי להשמיד בו את עם ישראל. אך ה' יכול להפוך את הפור, כך שהפורענות תחול על איובי ישראל. בתפיסה הישראלית הגורל הוא הפוך - משאיר את הכל בידי שמים, תוך דרישה מהאדם לנהוג במוסריות.
שלושת ראשי השנה
הרב ד"ר יואל בן נוןמלכות ה' על העולם כולו
ד"ר יושי פרג'וןהמלכה אוניברסלית
ד"ר בני גזונדהייטמזמור התקיעות
עמוס חכםאחדות הניגודים
ד"ר ירחמיאל ברגמןהכרות עמוקה
ילקוט שמעונימועדי תשרי ומעמד הקהל בתחילת ימי הבית השני
הרב יהודה זולדןתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 11 דקות
מועדי תשרי נחגגים בפרקנו בצורה מוזרה מאוד - בראש השנה קוראים בתורה ובחג הסוכות בונים סוכות מארבעת המינים. מה פשר ההתנהגות המוזרה הזו? בשיעור נראה שעזרא הכהן מנצל את ההתאספות בבית המקדש בראש השנה ומשלב אלמנטים מאירועים שונים כדי ליצור מעמד מיוחד ועל ידי כך לרומם את רוח העם ולחבר אותם למצוות.
החגיגה המיוחדת של מועדי תשרי
הרב יהודה זולדןנחמיה ח-ט - מתן על הפרק
נטע שפיראבפרק ח' מתוארים בפעם הראשונה רגעי מנהיגות משותפת של עזרא ונחמיה, ובפעם השניה חגיגת חגי תשרי בתקופת שיבת ציון. בפרק מתואר מעמד רוחני רב רושם, שמביא לתגובה רגשית חזקה של העם. מנהיגותם של עזרא ונחמיה מובילה את העם לקיום מצוות מתוך שמחה והופכת את החגים לימים של שמחה, אמונה ואחדות.
בפרק ט' חוזרת האווירה העגומה בהתכנסות הכוללת ווידוי ובו תיאור מצבם הקשה של שבי ציון ונאמנותם לקב"ה למרות הכל."וביום שמחתכם..." - מהו יום השמחה?
הרב יהודה זולדןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 4 דקות
התקיעה בחצוצרות צריכה להיעשות "ביום שמחתכם", אך איזה יום מוגדר כיום שמחה בו תוקעים בחצוצרות בעת הקרבת הקררבנות, ובמה באה לידי ביטוי השמחה בו? בשיעור ננתח את הצעות השונות, החל מחז"ל, דרך פרשני ימי הביניים ופרשנים מהעת החדשה. לבסוף נציע את הצעתנו, שיום השמחה הוא לא אחר מראש השנה.
פקידת העקרות בראש השנה
מדרש תנחומא וגמראימים נוראים
הרב ד"ר יואל בן נוןחגים לאומיים וחגים אוניברסליים
הרב דוד מנחםבין ראש השנה ליום הכיפורים
הרב יובל שרלומזמור ההמלכה
הרב אלקנה שרלולהמליך את ה'
הרב יהושע ויצמן | 20 דקותחלק מדברי השירה עוסקים בגדלותו של הקב"ה ובאדנותו על כל העולם. דברים אלו מתקשרים לימים בהם אנו נמצאים- ערב ראש השנה הוא הזמן בו אנחנו מבקשים מה' שימלוך עלינו וייתן כבוד לעמו.
תקיעת שופר ויציאה לחירות
הרב אליעזר קשתיאל | 40 דקותמה עניינה של תקיעת השופר? מדוע אנו תוקעים בשופר בראש השנה? תקיעת השופר היא קריאה לעם ישראל לצאת לחירות, לבחור בעבודת ה' וכך לצאת לחירות.
שמיטה – מתי מסתיימת?
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור נעיין בפסוקים העוסקים בתחילת ובסוף השנה, נתבונן במעגל השנה פי הטבע ועל פי הכתוב במקורותינו. נראה שתקופת ה'חגים' א-כ"ב תשרי היא תקופה שהיא גם ראשית השנה (שנת לבנה) וגם אחרית השנה (שנת חמה). א תשרי מסמן את סוף שנת הלבנה ואילו יום כיפור והושענה רבה – ימי חיתום דין השנה שעברה - מסמנים את סיום שנת החמה. על פי זה, נראה ששנת השמיטה (על חובותיה ההלכתיות) מסתיימת בשמיני עצרת של 'השנה השמינית'.
תשועת ירושלים והמלכת ה'
ד"ר יעל ציגלרתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
ידוע כי ספר תהלים אינו אסיפה אקראית של מזמורים אלא ישנם רצפים וסדרות של מזמורים קשורים (שירי המעלות הם דוגמה מוכרת לסדרה כזו) בשיעור זה נלמד את סדרת מזמורי התהילים מו-מז-מח בניסיון לגלות את הסיפור העומד מאחוריהם ואת המסר הנלמד מתשועת ירושלים על ידי ה' בימי התנ"ך - מסר המהדהד עד ימינו.
לעילוי נשמת שמואל יוסף הכהן בן שלמה דוד ושיינע פייגיל
ראש השנה של שבי ציון
הרב אלחנן סמט |בשיעור נלמד את תיאור חנוכת המזבח בעזרא ונברר מתוכו ומתוך המסופר בנחמיה כיצד ציינו שבי ציון את ראש השנה. בנוסף, נדון במצבם של שבי ציון בארץ ובמעמד ייסוד המקדש.
באדיבות ישיבת ברכת משה מעלה אדומים