קהילות לומדות

נמצאו 156 תוצאות חיפוש

  1. בלעם - בין קוסם לנביא

    צוות אתר התנ"ך

    פרשיית בלק ובלעם מלמדת את המסר המונותאיסטי של התורה: אין אפשרות להתנגד לרצון ה' באמצעות קסמים וכישופים. התורה מציעה לאדם את הנבואה - דבר ה' הישיר לאדם - במקום ניחוש והגדת עתידות. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  2. חטא בעל פעור

    צוות אתר התנ"ך

    חטא בעל פעור קשור לסיפור בלק ובלעם, המנסים לפגוע בישראל. סיפור זה משתלב ביחידה העוסקת בהכנות לארץ: עם ישראל נתקל לראשונה בהתמודדות תרבותית עם העמים השכנים. הכישלון ילמד אותם שעליהם להיזהר בקשריהם עם העמים והשכנים ולהימנע מהיגררות אחר תרבותם ואמונתם. המאבק על אמונת ישראל מול העבודה הזרה, ידרוש מנהיגות חזקה.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

     

  3. בחירת הלויים ודחיית הבכורות

    צוות אתר התנ"ך

    נעסוק בשאלה מדוע נדחו הבכורות ומדוע נבחרו הלויים לשרת בקודש. מתברר כי הבחירה לתפקיד הנהגתי משמעותי צריכה להיות מתוך התאמה לתפקיד ולא בשל מעמד טכני חיצוני כלשהו. הלויים קיבלו את תפקיד השירות בקודש לאחר שהוכיחו שהם ראויים לו. 

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן​
     לדף המקורות

  4. שמירת המצוות בארץ

    צוות אתר התנ"ך

    בהקדמה רעיונית לקראת נאום המצוות, משה מביא שתי התרחשויות מתקופת המדבר: א. עזרת ה' לישראל במסעם במדבר; ב. חטאי ישראל במדבר; מהתרחשויות אלה ילמד העם שהוא תלוי בחסדו של ה', ולכן יש לו מחויבות כלפי ה': עליו לשמור את מצוותיו, ובזכות קיום המצוות הוא יוכל לרשת את הארץ ולשבת בה. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  5. המקום אשר יבחר ה'

    צוות אתר התנ"ך

    הדף עוסק בשתי נקודות עקרוניות: הנקודה הראשונה היא אופי הבחירה בעיר שה' ישכון בה. התורה לא מזכירה את ירושלים, וכפי שגם עולה מהמשך ההיסטוריה, הבחירה בה תהיה משולבת של ה' ושל העם. הנקודה השנייה היא מדוע יש צורך לייחד את עבודת ה' במקום אחד? נציע אפשרויות שונות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף המקורות

  6. סדר מחנה ישראל

    צוות אתר התנ"ך

    החנייה של בני ישראל במדבר מסודרת סביב המשכן, בארבעה מחנות. כך, השכינה היא מרכזו של המחנה, וכל המחנות קרובים אליה באותה מידה. סדר מחנה ישראל הוא כסדרה של מרכבת השכינה. השכינה שורה במשכן, על הכרובים, ומחנה ישראל, המחולק לארבעה מחנות המסומלים ע"י חיות מסויימות, מלווה את השכינה במסעה בעולם.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן​ 
    לדף המקורות

  7. המשכן

    צוות אתר התנ"ך

    מעמד הר סיני מהווה שיא של התגלות ה' לעם ישראל וכריתת ברית ייחודית בין ה' לישראל. מיד לאחריו עם ישראל מצטווה לבנות משכן ולהנכיח את השראת השכינה בעם ישראל באופן קבוע. שכינה שורה במשכן ומלווה את מחנה ישראל, בדיבור, בקבלת תפילות ובהשפעת שפע.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  8. מבוא לספר דברים

    צוות אתר התנ"ך

    ספר דברים מורכב מנאומים של משה, לקראת פרידתו מהעם, שמטרתם לחזק את הברית בין ה' לעם ישראל. יש הבדלים רבים בין ספר דברים לבין שאר חומשי התורה. אפשר לומר בזהירות שהרבה מהשינויים בספר דברים נובעים מההקשר: ספר דברים נאמר לעם רגע לפני הכניסה לארץ, ומדריך את העם לקראת החיים בארץ ישראל.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  9. עבודת כהן גדול ביום הכיפורים

    צוות אתר התנ"ך

    נעסוק בשאלות הבאות: מדוע נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים? מה תפקידה של הקטורת? למה נשלח השעיר לעזאזל? 
    המסר המרכזי של פרקנו הוא שהקרבה אל ה', אל הקדש דורשת סדר עבודה מאד מדוקדק, כפרה, וטהרה מיוחדת.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן
     לדף המקורות

  10. מטרת הצרעת

    צוות אתר התנ"ך

    הצרעת הינה נגע שמגיע מה' ודרך הריפוי שלה נעשית על ידי כהנים. לפי השיטה המקובלת נגע הצרעת מגיע בעקבות חטא לשון הרע. לפי כיוון אחר, הצרעת מגיעה לאדם שחמד מעמד חברתי שלא שייך לו. המטרה בהוקעת האדם מהחברה היא להעביר לו "סדרת חינוך". האדם צריך "לחשב מסלול מחדש" ולהבין את מקומו בחברה, וכך לא לקלקל חברה מתוקנת.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  11. שביתת הארץ

    צוות אתר התנ"ך

    לקראת סיום ספר ויקרא, פרשות השמיטה והיובל ופרשת הברכות והקללות מדגישות את המחויבות של עם ישראל לקיום המצוות (שניתנו להם בהר סיני), ואת קדושת הארץ (אליה פניהם מועדות) אשר קיום המצוות הכרחי לישיבה בה. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן​ 
    לדף המקורות

  12. שניים וחצי השבטים

    צוות אתר התנ"ך

    נסקור את מקומם של שבטי עבר הירדן המזרחי מספר במדבר ועד ספר מלכים. משה חשש שמא גם שבטים נוספים לא ירצו להיכנס לארץ, וכן חשש מחוסר הגינות כלפי השבטים שצריכים להילחם בארץ כנען. למרות שחששות אלו נפתרו, בעיה נוספת התגלתה במשך השנים: ישיבת השבטים בעבר הירדן המזרחי הובילה לנתק ביניהם לבין העם היושב בחלק המערבי.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  13. תלונות בני ישראל במדבר בשנה השניה

    צוות אתר התנ"ך

    תלונות בני ישראל בפרקים אלה אינן מוצדקות, ומביעות מרידה בה', במנהיגות משה, ובמטרות המסע. על כן התגובות של ה' ומשה חריפות במיוחד. למרות זאת, הברית בין ה' לעם ישראל ממשיכה להתקיים, ומשה הוא זה שדואג לכך. גם כשעם ישראל מורד בה' בכל דרך אפשרית, הברית ממשיכה להתקיים.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

     

  14. מנהיגות יהושע וכלב בחטא המרגלים

    צוות אתר התנ"ך

    תפקידו של המנהיג המכניס את העם לארץ ישראל מורכב ממנהיגות מעשית צבאית ומנהיגות רוחנית, להמשך הנחלת התורה לעם. ה' בוחר ביהושע לתפקיד מורכב זה, דווקא מפני שהוא איש רוח, מפני שההובלה של עם ישראל צריכה להיות ממקום רוחני משמעותי, וההנהגה המעשית צריכה לבא מתוך ההנהגה הרוחנית.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  15. ערי מקלט ו'בערת הרע מקרבך'

    צוות אתר התנ"ך

    הדף עוסק בפרשיית ערי מקלט. נראה את ההבדל בין במדבר לדברים בנוגע לתפקיד עיר המקלט. ספר דברים מתרכז בעניין המהותי-מוסרי: אסור שיישפך דם נקי, ולכן חיוני להגן על מי שרצח בשגגה מפני גאולת דם. בנוסף נעסוק בסוגיית "ובערת הרע מקרבך". 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות 

     

     

  16. עמלק - חוסר מוסריות

    צוות אתר התנ"ך

    נבחן מלחמות בין ישראל לעמלק בתנ"ך, ונראה כי התנהלותו של עמלק היתה לא מוסרית: עמלק לא נלחמו כצבא מול צבא אלא זינבו בנחשלים, שבו שבי ובזזו שלל. חוסר המוסריות שלהם עומד בניגוד חריף לדרישה המוסרית הגבוהה הנתבעת מעם ישראל. המאבק בין עם ישראל לעמלק הוא מאבק על המוסריות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  17. סיום ספר דברים

    צוות אתר התנ"ך

    סיום ספר דברים כולל בעיקר אזהרות וחששות מפני העתיד הקרוב, בו משה לא ילווה את העם. האזהרות הרבות, לצד מצוות זיכרון הברית ואפשרות השיבה אל ה' מחזקות את הברית. שתי אפשרויות עומדות בפני עם ישראל עם כניסתם לארץ: עזיבת ה' והפרת הברית, אשר תגרור בעקבותיה קללות וצרות רבות; או שמירת הברית וקיום המצוות, אשר תגרור בעקבותיה שפע טוב מאת ה'. הבחירה בידיהם של ישראל, וה' מקווה ומצפה שיבחרו נכון: "ובחרת בחיים".

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  18. משמעות הקורבנות

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה נסקור את הקרבנות לפני מתן תורה ונעסוק במשמעות הקורבנות. יוצגו כמה גישות שונות, מתפיסת רמב"ם שטען שמדובר בכניעה של התורה לנורמות המקובלות ועד גישתו של רד"צ הופמן שסבר שהקרבנות הם למעשה הקרבה וקרבה של האדם אל ה'. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  19. חנוכת המשכן וימי המילואים

    צוות אתר התנ"ך

    בדף נדון באופיים של שבעת ימי המילואים לעומת היום השמיני. נעסוק בשאלות הבאות: מדוע התורה מתארת את ימי המילואים פעמיים - בשמות ובויקרא? ומדוע היום השמיני מופיע רק בויקרא?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  20. חשיבות סיפור יציאת מצרים וזכרונו

    צוות אתר התנ"ך

    נעיין בפסוקים בהם מופיע ציווי לספר או לזכור את סיפור יציאת ונדון במשמעות יציאת מצרים לדורות. יציאת מצרים מהווה בסיס לאמונה ומלמדת אותנו על השגחת ה' בהיסטוריה, על הקשר בין עם ישראל לה', על החובה להיות מוסריים ועוד.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

     

  21. תלונות בני ישראל

    צוות אתר התנ"ך

    בפרקים ט"ז וי"ז מופיעות תלונות על מחסור במים (ברפידים) ובמזון (במדבר סין). נשווה ביניהן לתלונות המופיעות בספר במדבר: המתאוננים, המתאווים, התלונה סביב חטא המרגלים וקרח ועדתו.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

     

  22. דמותו של יהושע

    צוות אתר התנ"ך

    לפי העולה מהופעותיו של יהושע בתורה מתברר שהוא איננו בעל כישורי הנהגה טבעיים, אלא "משרת משה", ודווקא הוא נבחר להוביל את עם ישראל בשעה מאתגרת של כניסה לארץ, כיבוש והתנחלות. גדולתו של יהושע היא דווקא ביכולתו להמשיך את דרכו של משה רבנו, מבחינה רוחנית ומעשית.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​
    לדף המקורות

  23. סיום ספר יהושע

    צוות אתר התנ"ך

    ספר יהושע מציג תמונת מצב כללית אידילית, לפיה מתקיימת הברית בין ה' לישראל: העם עובד את ה', וה' עוזר להם לנחול את הארץ. גם הקשיים המוצגים בספר זה באים לידי פתרון. ספר יהושע משלים את המהלך ההיסטורי הרוחני הגדול של הגעת עם ישראל לארץ ישראל וכריתת ברית עם ה'.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

     

  24. פתיחת ספר שופטים

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור נבחן את הסיבות שהובילו לשפל הגדול של תקופת השופטים. נראה שכדי שעם יתקדם ויצליח צריך ריכוזיות: מנהיגות ריכוזית, עם מאוחד ומלוכד ואידיאל משותף לדרך. לולא אלו, העם ימצא עצמו מדרדר, בדיוק כפי שקורה בספר שופטים.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
     

  25. מנהיגות גדעון

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה עיינו בדמותו של גדעון כמנהיג. ראינו כי בתחילה הוא מתאפיין בחוסר ביטחון, אך במהלך הסיפור הולך וגובר הביטחון שלו בה' ובעצמו, עד שהוא מצליח להוביל את העם במלחמה ולנצח בה. גדעון הופך למנהיג מוצלח עד כדי כך שהעם מעוניין שהוא יהיה המלך. בסיפור זה מתחילה לעלות שאלת המלוכה בישראל.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

     

  26. דמותו של שמשון

    צוות אתר התנ"ך

    בעקבות חוסר תשומת לב, אבדה בשורת היעוד הלאומית של שמשון, ובעקבות זאת תפישתו את כוחו ומעשיו נשארה במישור הפרטי האישי. האופן בו מחמיץ שמשון את יעודו ואת חובתו בחייו מהווה מעין משל לעם ישראל בתקופת השופטים, ששוכח את חובתו לה' ולאומה, ופועל מתוך אינטרסים אישיים לרווחתו ולנוחותו. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  27. כיבוש יריחו ומלחמות העי

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור נשווה בין כיבוש יריחו וכיבוש העי. נראה שכיבוש יריחו מוצג כמלחמה נסית שבה ה' הוא הלוחם הראשי עבור עם ישראל. לעומתה, במלחמת העי הראשונה הכתוב כלל לא מזכיר את ה', והמלחמה מתוארת בלי שום התערבות של ה' – ולכן יש בה כישלון. שני צדדים דיכוטומיים אלה נפגשים במלחמת העי השנייה: מלחמה המבוססת על תכסיס מלחמתי (מארב) ובמקביל השגחת ה' במלחמה ושילוב נס מאת ה'. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן
     לדף המקורות

  28. סיום ספר שופטים

    צוות אתר התנ"ך

    ספר שופטים מסתיים בסיפור פסל מיכה ובסיפור פילגש בגבעה. נעיין בסיפורים אלו. נראה שהם מדגישים את חסרון ההנהגה, המתבטא בכמה תחומים: בתחום הרוחני - חסרון הנהגה דתית ברורה, בתחום הלאומי - חסרון בניהול מדיניות חוץ ובטחון ובתחום המוסרי/חברתי - חסרון מערכת משפטית. המסר של סיום ספר שופטים הוא שחסרון ההנהגה מורגש מאד ומגיע עד כדי קיצוניות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  29. מקומו של המשכן בספר שמואל

    צוות אתר התנ"ך

    פתיחתו של ספר שמואל מתמקדת במתרחש בבית ה', לאחר תקופה שלא עסקו בו. נעסוק בשאלת מקומם של הכהנים ובשינוי התודעתי המגיע בידי משפחת אלקנה ומחזיר את העמידה מול ה' לנחלת הכלל. שינוי יסודי זה יאפשר בהמשך את התיקון הלאומי שיבוא לידי ביטוי בספרנו, ממצב של כאוס למלכות המתוקנת של בית דוד.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  30. היחס לארון ה' בספר שמואל

    צוות אתר התנ"ך

    העם שבוי בתפיסות אליליות, החודרות אליו מהעמים השכנים, ולכן הוא מייחס לארון ה' כוחות מאגיים עצמאיים. בתהליך ארוך, הנמשך כעשרים שנה, שמואל מביא את העם לחזרה בתשובה, הסרת העבודה הזרה, ותפיסה נכונה של עבודת ה'.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  31. אתגר המלוכה בישראל

    צוות אתר התנ"ך

    נראה שיש צורך במלך בשביל איחוד העם וניהול הממלכה אך מצד שני, ישנה סכנה שהעם והמלך יחשבו שהמלך מחליף את ההנהגה הרוחנית והעם לא יקח אחריות על מצבו הרוחני. שמואל מבהיר שהמצב הרוחני ישפיע על המצב המדיני. מלך טוב, המבין את כפיפותו לה', ובמקביל דואג לצרכי העם, יכול להוביל את העם לדרגה גבוהה ביותר הן מבחינה רוחנית והן מבחינה לאומית.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  32. חטאי שאול

    צוות אתר התנ"ך

    מנפילתו של שאול ניתן ללמוד מהן התכונות הנדרשות ממנהיג של עם ישראל: ראשית - עליו להיות בעל יכולת מנהיגות, הובלה של העם, ולא להיות מובל ע"י העם. בנוסף לכך, עליו לכפוף את עצמו לרצון ה', ולשמוע בקולו גם בסיטואציות מורכבות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  33. עליית דוד והידרדרותו של שאול

    צוות אתר התנ"ך

    במקביל לעלייתו של דוד, שאול הולך ומידרדר, מבחינה מנהיגותית, מבחינה רוחנית ונפשית, ואף מבחינת יחסיו האישיים. ככל ששאול מנסה לפגוע בדוד, הוא משיג את ההפך. כל נסיון לערב אדם נוסף בפגיעה בדוד מביא את אותו אדם להביע תמיכה בדוד והתנגדות למעשי שאול. וכך, מעמדו של דוד הולך וגדל ושאול הולך ונחלש. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  34. מתי וכיצד תעבור המלוכה משאול לדוד?

    צוות אתר התנ"ך

    הסיטואציה שנוצרה, בה שאול עדיין מולך, ויחד עם זאת דוד כבר נמשח למלך, גרמה למורכבות גדולה. ה' לא הבהיר כיצד יתבצע המעבר בין שאול לדוד, ולכן דוד איננו בטוח מה מעמדו וכיצד עליו לנהוג. במהלך הדרך הוא לומד כי אמנם ה' איתו ומציל אותו מידיו של שאול, אך הוא לא יכול לפגוע בשאול. עליו לחכות למותו של שאול באופן טבעי, ורק לאחר מכן המלוכה תעבור לידיו מאת ה'. יחד עם זאת, דוד מתחיל לבנות את מעמדו הציבורי, ואף להושיע את ישראל מיד הפלשתים. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  35. מותו של שאול

    צוות אתר התנ"ך

    מלחמתו האחרונה של שאול בפלשתים מהווה סיום טרגי למלכותו: המלך שנמשח על מנת להלחם בפלשתים, מת בקרב איתם. יחד עם זאת, יציאתו לקרב למרות הידיעה שימות בו, מהווה נקודה לזכות שאול שממשיך לעמוד בגבורה עד הסוף. התייחסות דוד למות שאול ממשיכה את הקו שלו: הוא מבהיר שהוא איננו רוצה במות שאול, ואפילו הורג את הנער העמלקי, והוא מקונן על שאול ועל יהונתן קינה המביעה את אהבתו ומטמיעה בתודעת העם ששאול היה גיבור מלחמה. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  36. ביסוס מלכות דוד

    צוות אתר התנ"ך

    בתחילת מלכותו, דוד  משקיע בכמה תחומים כדי לבסס את מלכותו: הכרה במלכותו כמלכות מאת ה' ולא כמלכות שנלקחה בכח, ע"י ההבהרה כי הוא אינו מעוניין בחיסול בית שאול; איחוד העם תחת מלכותו, ע"י פיוס עם שבט בנימין ותומכי שאול ובחירת ירושלים לעיר המלכות, כעיר מאחדת לכל העם; העצמת הקשר שבין המלכות לה', ע"י שאילה בה', העלאת ארון ה' לירושלים וההכנות לבניית המקדש. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

     

  37. חטא דוד ובת שבע

    צוות אתר התנ"ך

    בפרשת דוד ובת שבע עולות מספר דילמות מורכבות בנוגע לכוונותיו של דוד בחטאו, גודל החטא המיוחס לו, ואופיין של תוצאותיו. בשיעור נראה שהמתח עולה מן הפסוקים עצמם ונעיין במחלוקות הנסובות על הבחירה כיצד לפתור אותו, ועל האופן בו ראוי להתייחס לדמותו של דוד המלך בכלל. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

     

  38. מרד אבשלום

    צוות אתר התנ"ך

    בסיפור מרד אבשלום ניכרת סיבתיות כפולה: מחד הוא בא כהעונש על חטא דוד בבת שבע ומאידך הוא נובע מגאוות אבשלום ומתחושה שלו ושל נוספים בעם שדוד כבר אינו מנהל את הממלכה כראוי. מול קולות אלה, יש תמיכה צבאית ורוחנית בדוד ואף מקרב בית שאול יש התומכים בו. התנהלות דוד מעידה שהוא אינו בטוח שהוא עדיין ראוי למלוכה ושהוא מכיר בכך שמלכותו תלויה ברצון ה' בלבד.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  39. פילוג הממלכה

    צוות אתר התנ"ך

    נעסוק בסיבות להתפלגות המלוכה - החל ממגמתו האוניברסלית של שלמה, דרך מעשיו המנוגדים לאיסורי התורה החלים על המלך, ועד הסיבות הפוליטיות והחברתיות להתמרדות העם. ניגע גם ברקע ההיסטורי לפילוג בין שבט יהודה לשאר שבטי ישראל.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  40. ההתמודדות הדתית של אליהו

    צוות אתר התנ"ך

    בעקבות נישואי אחאב עם איזבל, נכנסה עבודת הבעל לעם ישראל בצורה ממלכתית. אליהו מנסה להתמודד עם התופעה, ולהוכיח לעם ישראל במופתים שה' הוא האלקים. לשם כך הוא גוזר בצורת, שאמורה להוכיח שה' הוא השולט בגשמים ולא הבעל, ולאחר מכן אף מתעמת חזיתית מול נביאי הבעל, ובעזרת ירידת אש מן השמים מוכיח לעם שה' הוא האלקים. אך למרות הכל, העם ממשיך להחזיק באמונתו באלילים, ואליהו מתייאש משליחותו.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  41. מלכות אחאב

    צוות אתר התנ"ך

    דמותו של אחאב מורכבת. התנך מדגיש שאחאב עבד עבודה זרה והיה מנותק מדבר ה' ונביאיו. יחד עם זאת, ניכר כי מבחינה מדינית וביטחונית אחאב קידם את ממלכת ישראל. התעסקותו הפוליטית של אחאב בצרכי העם תפשה את תשומת לבו יותר מאשר מחויבותו לה', והדבר מתבטא הן בחנינת בן הדד, והן בהתנהלותו בדבר איזבל ואליליה. עם זאת, יכולתו להכיר בטעות כאשר מדובר בתחומים הנוגעים יותר ללבו משקפת אופי חזק עם ענוה ויכולת וידוי וחרטה. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  42. מעשי אלישע

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור נברר את היחס בין דמותו של אליהו לדמותו של אלישע. אלישע נמשח לתפקידו כממשיכו של אליהו, ובכמה מפעולותיו ניכר באופן ברור שהוא ממשיכו. יחד עם זאת, דרכו של אלישע שונה מאד מדרכו של אליהו. אלישע זמין לעם, שוכן בתוכם, מסייע בהתגברות על מצוקותיהם, ופועל בשיתוף פעולה עם המלכים ובני הנביאים. ניתן להבין את פעילותו של אלישע כתיקון לדרכו של אליהו, או כהתאמה לתקופה השונה בה כל אחד מהם פועל. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  43. מהפכת יהוא

    צוות אתר התנ"ך

    דמותו של יהוא ומעשיו מציגים בעינינו קונפליקט, בין אהדה לקנאותו לדבר ה' והכרתת הבעל, לבין רתיעה מהאופן האכזרי בו הוא מבצע את ההפיכה והתוצאות אליהם הוא מגיע. בחינה של הצדדים השונים באישיותו ובמעשיו אל מול היחס שהוא ושושלתו מקבלים מה' מציגים סיפור אנושי מורכב המשלב בין היותו ראש למלכי ישראל הפועל בשם ה' ומחזיק את השושלת המרכזית, לבין הכישלון בהצלתה של הממלכה מן הכיליון המתרגש עליה כמה עשרות שנים לאחר מכן.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  44. ממלכת ישראל וסיפורי הנביאים

    צוות אתר התנ"ך

    ממלכת ישראל מתוארת בהרחבה בספר מלכים, ומתאפיינת בשלושה דברים: א. חילופי שלטון תכופים; ב. ניתוק מעבודת ה' במקדש; ג. פעילות אינטנסיבית של נביאים. ספר מלכים מתאר ברובו כיצד נשמר הקשר בין עם ישראל לה': בממלכת יהודה - ע"י המקדש, ובממלכת ישראל - ע"י הנביאים. בשל כך, נותרו סיפורים רבים על ממלכת ישראל, המתארים את פעולת הנביאים ואת הקשר ביניהם לבין המלכים.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  45. חורבן ממלכת יהודה

    צוות אתר התנ"ך

    סקירה של התקופה הקודמת לחורבן מביאה להבנה כי עוד מימי אחז, החלו פולחנים זרים להיכנס אל תוך ממלכת יהודה בהשפעת שלטונה של אשור, ובאופן המשמעותי ביותר בימי מנשה. חטאים אלו, בנוסף לדם הנקי ששופכים מנשה ויהויקים, חותמים את גורלה של ירושלים לחורבן, כך שאפילו ניסיונותיהם של חזקיהו ויאשיהו להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן את מעשיהם לא מועילים. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף המקורות 

  46. פתיחה לישעיהו

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור נסקור את מבנה הספר ורעיונותיו המרכזיים ונעיין בפרק ו' - נראה שזו אינה בהכרח הנבואה הראשונה אך היא מיוחדת בגלל שישעיהו רואה את כבוד ה'. הנבואה נאמרה בשעה קשה לישראל כשמתברר שהצלחת עוזיהו גרמה למכשול רוחני: גאווה וחוסר הכרה בגדלות ה'. בעקבות זאת יש זעזוע בעולמות העליונים שיש לו השלכות בעולם התחתון: רעידת אדמה, הצטרעות עוזיהו, ובהמשך גם חורבן. למרות זאת, ישעיהו מנבא על התקווה – השארית שממנה יצמח העם מחדש.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן 
    לדף המקורות

  47. נבואת ישעיהו על עליית אשור ומפלתה

    צוות אתר התנ"ך

    לאחר שנים של תבוסות ומלחמות מסביב, ממלכת יהודה עומדת מול איום מידי של השתלטות מצד שכנותיה - ארם וישראל - בניסיון לצרף אותה לקואליציה כנגד אשור המתעצמת. אחז פונה לאשור לעזרה, ובכך מביא על ישראל את הכיבוש האשורי. אל מול האיום עומד ישעיהו ומנסה להוביל את העם בדרך חדשה ומאתגרת - בטחון ואמונה בה' על פני בריתות פוליטיות עם עמים שונים. ישעיהו חוזר ומבטיח לעם שאם רק יאמינו וישבו בשקט אל מול האיומים, יראו בישועת ה' ויזכו לגאולת השארית.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  48. משא בבל

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור נעסוק במשא בבל, בו מנבא ישעיהו על השפלת גאוותם של שליטי המעצמות הרודניים ביום ה'. הגאווה מביאה את האדם לפגיעה באנשים אחרים, לחוסר מוסריות, ולריחוק מה'. ביום ה', ביום בו תתגלה מלכות ה' על העולם, לא יהיה עוד מקום לגאוותו של האדם. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף המקורות

  49. משאות הגויים בישעיהו

    צוות אתר התנ"ך

    יחידת המשאות של ישעיהו נוגעת בגורלם של עמים רבים - קרובים ורחוקים - לרובם מנבא ישעיהו חורבן ומפלה. נראה כי לכל משא מסרים מדויקים משלו הנוגעים לעם ולזמן עליהם הוא נאמר, אך מכלול המשאות נושא עקרונות משותפים אותם הדגיש ישעיהו גם בפרקיו הקודמים - התעצמות האימפריה האשורית ומסעות כיבושיה, שפלות האדם וגאוותו אל מול כחו של ה' השולט בכל, והדגשת הישועה הפלאית המובטחת לשארית יהודה וירושלים.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדפי לימוד בקבוצות

  50. שירי ישועה

    צוות אתר התנ"ך

    פרקים כ"ד-כ"ז מתארים את הפורענות הקשה אשר תבוא על הארץ ותקדם את העולם לקראת הגאולה. בין קטעי הנבואה משולבים קטעי שירה קצרים, המבטאים הודיה לה' והכרה בגדולתו. מהי התקופה עליה מדברות נבואות אלה? ומה משמעות השילוב בין קטעי הנבואה לקטעי השירה?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף המקורות

  51. ההישענות על מצרים

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה נלמד על הבעייתיות בהישענות על מצרים לעזרה. נראה כי יש בכך בעיה מהותית, ראשית - מצד היפוך הברית שנכרתה עם ישראל על ידי הוצאתם משם, ושנית - מצד העדפת הביטחון והישועה של כח צבאי ארצי על פני ישועת ה'. בנוסף לבעיות מהותיות אלו עומדת הטעות המעשית שבהסתמכות על המצרים, הידועים בחוסר הנאמנות שלהם לחוסים בצלם. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  52. מפלת אדום וגאולת ישראל

    צוות אתר התנ"ך

    מפלת אדום, המתוארת בפרק ל"ד בצורה קשה ביותר, הינה סמל למאבק של ה' בכל העמים אשר פגעו בעם ישראל במהלך ההיסטוריה. לאחר מפלת העמים האלה, תוכל לצמוח גאולת עם ישראל, אשר מתוארת בפרק ל"ה בתמונות עליזות: פריחת המדבר; ריפוי מומים; קיבוץ גלויות בשמחה. בשיעור נראה מהי משמעות השינויים הללו, וכיצד הם מתגשמים בזמן הגאולה, בימינו.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  53. השתדלות חזקיהו מול האיום האשורי

    צוות אתר התנ"ך

    חזקיהו המלך קבל לידיו ממלכה חוטאת ומושחתת בתקופה של תמורות משמעותיות במרחב הפוליטי. חזקיהו משתדל ככל יכולתו להיות המלך שיציל את העם מן הסכנה האורבת להם, ולשם כך פועל בכמה מישורים: מהפכה חברתית ודתית; תפילה ובטחון בכוחו של ה' להציל; ובמקביל לכך השתדלות מדינית - ביטחונית.  במה יצליח חזקיהו ובמה יכשל? ומה חושב ישעיהו על מעשיו של חזקיהו?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף המקורות

  54. הגאולה וההכרה בגדולת ה'

    צוות אתר התנ"ך

    נבואות הנחמה נותנות פרספקטיבה רחבה על המהלך האלוקי הגדול של ההיסטוריה, כמוביל להכרה בה'. הבחירה בעם ישראל, וכל האירועים שיתרחשו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה, במיוחד לקראת הגאולה, יהוו עדות על קיומו של ה' וגדולתו. הנביא מתאר את בריאת העולם, את השינויים שה' עושה בטבע ובהיסטוריה ואף לועג לאלילים כחלק מהמהלך הגדול של הכרה בכוחו של ה'.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  55. נצחיות הקשר בין ישראל לה'

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור נראה כי הנביא מדגיש לעם שהקשר שלהם עם ה' מהותי יותר מכל חטא, לא ינתק ולא ישכח לעולם, הן בשל שם ה' הנקרא עליהם, והן מכח הברית שכרתו עמו בסיני. מכח זה קורא הנביא לעם להבין כי מעשיהם בלבד הם המרחיקים אותם מה', וכאשר המציאות ההיסטורית נותנת להם הזדמנות לעלות לארץ, נדרש מהם לגלות אמונה בישועה, לפעול למענה ולשוב אל ה' ציונה.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  56. עבד ה'

    צוות אתר התנ"ך

    בפרקים נ"ב-נ"ג הנביא מתאר את עבד ה' כסובל ומתייסר על לא עוול בכפו, אך לבסוף הוא זוכה לישועה. בשיעור נעיין בשאלת הייסורים וננסה לבחון מיהו עבד ה' ומה משמעות הנבואה לדורות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  57. תשובה וגאולה

    צוות אתר התנ"ך

    בחלק האחרון של נבואות הנחמה, ישעיהו מבהיר כי הגאולה כרוכה בתיקון משמעותי של מעשי העם ושל התודעה שלהם. על מנת לזכות בגאולה לא מספיק להתפלל ולצום. העוונות מונעים את הישועה מהעם, ונדרשת תשובה על מנת להשיגה. בשיעור נכיר שלוש דרכים של תשובה, ונראה כי אם העם לא יהיה מסוגל לשוב בתשובה בעצמו, ה' יפתח בצעד הראשון, יסיר את המחיצות ויאפשר לעם לשוב אליו בדעה צלולה, ובכך תתאפשר הגאולה אפילו מתוך המצב בחשוך ביותר.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​לדף מקורות

  58. סיום ספר ישעיהו

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור נעיין בשני הפרקים האחרונים של ספר ישעיהו ונראה כי הם משקפים נושאים מרכזיים בספר ישעיהו (גדולת ה'; השארית; ישועה; אוניברסליות; תוכחה; ועוד). מתוך עיון ברצף הנושאים ננסה לראות כיצד מסכמים פרקים אלה את המסר המרכזי של ספר ישעיהו.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​לדף מקורות

  59. פתיחה לספר ירמיהו

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור נכיר בקצרה את מבנה הספר, הרקע ההיסטורי לתקופת פעילותו של ירמיהו, וייחוסו של ירמיהו,. לאחר מכן נעמיק בעיון בפרקים הראשונים של הספר המתארים את מצבו הרוחני הקשה של העם על אף נסיונותיו של יאשיהו להחזירם בתשובה, וננסה להבין את הקושי הגדול לחולל מהפכה רוחנית.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  60. היחס למקדש ולקרבנות

    צוות אתר התנ"ך

    ירמיהו מוכיח את העם על התפיסה הדתית המעוותת הרואה את המקדש (וכן את הארון, המזבח, ועבודת הקרבנות) כבעל כח להגן על העם בכל מצב. בעקבות התפיסה הזו, החטאים והעיוותים המוסריים הלכו והתגברו, מפני שהעם לא ראה צורך לתקנם כל עוד יש מקדש שמכפר ומחפה על הכל. העם היה מקובע בתפיסה זו, עד שלא היה מסוגל עוד לשנות את צורת החשיבה. ולכן לא שמעו לנביא ואף טענו שהוא נביא שקר והתנכלו לו. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​לדף מקורות

  61. חווית הנבואה של ירמיהו

    צוות אתר התנ"ך

    ירמיהו מרבה לשתף בתחושותיו, בתפילותיו ובסבלו. בשיעור נעסוק בחוויותיו האישיות של ירמיהו כנביא, ונראה מהי משמעות שיבוצן של התחושות האישיות של ירמיהו בתוך נבואותיו.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  62. נבואות החורבן - היש סיכוי לשינוי?

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור נעסוק במשל בית היוצר (בפרק י"ח ) לעומת משל בקבוק החרס (בפרק י"ט). נראה כי שני המשלים האלה ממחישים את התהליך שעובר ירמיהו עם העם: בתחילה הוא קורא להם לתשובה ומבהיר שעוד יש סיכוי לשנות את הגזירה ולמנוע חורבן, אך בשלב מסויים הוא מבהיר שאין יותר סיכוי לשינוי, והחורבן בוא יבוא. מתי וכיצד מתרחש המהפך הזה? 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​לדף מקורות

  63. נבואות ירמיהו למלכי בית דוד האחרונים

    צוות אתר התנ"ך

    בפרקים כ"א-כ"ג ירמיהו מבקר את מלכי בית דוד האחרונים, ומאשים אותם בחורבן המגיע לעם. על פי ירמיהו, הציפייה הא-להית מבית דוד היתה לכונן מלכות על יסודות של צדק ומשפט, שתתאים לעיר הצדק - ירושלים. בניו של יאשיהו לא עמדו בציפייה הזו, הביאו על העם חורבן, ועל עצמם גזר דין של גלות עולם מירושלים.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​לדף מקורות

  64. התמודדות עם נבואות שקר

    צוות אתר התנ"ך

    נביאי השקר הולכים ומתרבים בימי ירמיהו, כנראה מכיוון שבאותה עת ישנה התרחקות בין ה' לישראל, הסתר פנים, ולכן דבר ה' אינו מצוי בבהירות. ירמיהו נאלץ להתמודד מול נביאים אלה, אשר מטעים את העם בדבריהם, וגורמים להם להאמין שהכל יהיה בסדר. כיצד ירמיהו מתמודד עם תופעה זו? כיצד ניתן להבחין בין נבואות אמת לנבואות שקר?

     

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  65. נבואות הנחמה של ירמיהו

    צוות אתר התנ"ך

    ירמיהו, העומד בירושלים רגע לפני החורבן, מצטווה לקבץ בספר אחד את נבואות הנחמה שניבא. כתיבת הנבואות על ספר, סייעה להעברת המסר בדבר תוקפן ואמינותן, כאשר בעקבות המצב מסביב קשה היה אפילו לנביא להאמין להן. במהלך נבואות הנחמה מתאר ירמיהו את הבניין כצומח מתוך החורבן, ומדגיש את הנצחיות של הקשר בין ה' לישראל, יחד עם ההתחדשות המצופה מתהליך החורבן שיאפשר בניה מחדש, בריאה וטובה יותר.

     

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

     

  66. ירמיהו מול יהויקים וצדקיהו

    צוות אתר התנ"ך

    שני מלכי יהודה האחרונים, יהויקים וצדקיהו, התמודדו כל אחד בדרכו עם המציאות הקשה לקראת החורבן, ועם נבואותיו הקשות של ירמיהו. יהויקים היה מלך חזק ותקיף, שהצליח להשליט את עמדותיו, וניסה להשתיק את ירמיהו ע"י רדיפתו. צדקיהו, בניגוד ליהויקים, האמין לדברי ירמיהו, וביקש את דבר ה' מפיו, אך לא היה מספיק חזק כדי להעביר את אמונתו זו לפסים מעשיים של מדיניות המנוהלת על פי דבר ה'.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  67. רצח גדליה והירידה למצרים

    צוות אתר התנ"ך

    לשארית העם תחת פקידותו של גדליה היתה תקווה. ניתן היה לשקם בעזרתם את הארץ החרבה, ולבסס מחדש מלכות ישראלית. אולם, רצף של טעויות אנושיות המבוססות על עקשנות מחשבתית, מחבלות בסופו של דבר בסיכוייו של העם להשתרש מחדש בארץ. כך נרצח גדליה, והשארית יורדת למצרים ואובדת שם.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  68. נבואות ירמיהו לגויים בסיום הספר

    צוות אתר התנ"ך

    ספר ירמיהו מסתיים עם קובץ נבואות פורענות לגויים, שהפרקים האחרונים בו מתארים את מפלת בבל. הסיום עם נבואות אלה מבהיר את המהלך הגדול המתרחש בתקופת ירמיהו ולאורך כל ההיסטוריה, בו ה' שולט, פועל בצדק, משלם גמול לכל עם כפי הראוי לו, ולבסוף גואל את עם ישראל. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  69. פתיחה לספר יחזקאל

    צוות אתר התנ"ך

    יחזקאל מלווה את העם בתקופה קשה, בראשיתה של גלות בבל. במהלך נבואותיו הוא רואה את עזיבת כבוד ה' את המקדש ואת ירושלים, ומבהיר שמשמעות הדבר היא שהחורבן יגיע בקרוב, ואין אפשרות למנוע אותו. משום כך, שליחותו של יחזקאל קשה ביותר וכמעט חסרת תקווה. הוא איננו מנסה להחזיר את העם בתשובה או למנוע חורבן, אלא רק להוכיח לעם כי נביא היה בתוכם, ובכך גם להראות שה' הוביל את כל המהלך של החורבן והגלות, וה' נמצא איתם בשעות הקשות, ואפילו בגלות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  70. מסע יחזקאל לירושלים במראות אלקים

    צוות אתר התנ"ך

    בפרקים ח'-י"א, מועבר יחזקאל לירושלים במראות א-להים, ורואה את התועבות הנעשות בירושלים, ואת התוצאה שלהן: נסיעת מרכבת השכינה והשחתת העיר. 

     

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  71. תורת הגמול בספר יחזקאל

    צוות אתר התנ"ך

    בתקופה קשה, בה אין עוד סיכוי למנוע את החורבן הלאומי, מדגיש יחזקאל שיש סיכוי להצלה אישית, והיא תלויה במעשיו של כל אדם. לכן, תורת הגמול המוצגת בספר יחזקאל מתמקדת בגמול האישי של כל אדם באופן פרטי ומדגישה את האחריות האישית של כל אדם לגורלו בכל רגע. באופן זה בונה יחזקאל את התקווה של העם לעתיד, ואת החוסן של העם (בדורו ובדורות הבאים) להתמודד עם השבר הגדול של החורבן והגלות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות' 

  72. משלים בספר יחזקאל

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה נעיין במשלים הרבים המופיעים בספר יחזקאל (בפרקים ט"ו-כ"ד), וננסה להבין מדוע יחזקאל הרבה להשתמש במשלים ובמעשים סמליים יותר מנביאים אחרים.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  73. נבואות על הגויים בספר יחזקאל

    צוות אתר התנ"ך

    נבואות יחזקאל על הגויים עוסקות בעמים השכנים לישראל: עמון, מואב, אדום, פלשתים, צור ומצרים. המסר העיקרי החוזר בכל הנבואות הללו באופן מודגש וברור הוא "וידעו כי אני ה'". 

     

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  74. תפקידו של יחזקאל לאחר החורבן

    צוות אתר התנ"ך

    תפקידו של יחזקאל הוא ללוות את העם בגלות, ולהבהיר להם שיש להם תקווה, וה' לא עזב אותם. התפיסה הזו מודגשת על ידי האמירה הברורה שהגולים הם השארית ממנה יצמח עם ישראל מחדש, ועל ידי פתיחת פיו של הנביא לאחר החורבן, כביטוי לכך שדווקא עכשיו ישנה תקווה, ישנו אופק חדש שאליו העם יכול לצעוד בליווי הנביא.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  75. נבואות הגאולה ביחזקאל

    צוות אתר התנ"ך

    תיאורי הגאולה בספר יחזקאל דומים במובנים רבים לתיאורי הגאולה אצל נביאים אחרים. אולם, יחזקאל מתאר גאולה אשר באה ללא תשובה של עם ישראל. במקרה כזה, הגאולה איננה אידיאלית ואיננה משמחת. היא קשה וכואבת, ביד חזקה ובחמה שפוכה, במלחמה ובהרס. אולם לבסוף ה' ידאג לטהר את העם ולברוא להם לב חדש, והם יזכו לשפע טוב. בכך יחזקאל נותן לעם תקווה, שבכל מקרה תגיע הגאולה.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  76. חזון המקדש העתידי ביחזקאל

    צוות אתר התנ"ך

    ארבע-עשרה שנה לאחר החורבן, חוזה יחזקאל את בניית המקדש לעתיד לבא ואת חזרת השכינה אליו, כחלק מחזון הגאולה שלו. יחזקאל מתאר מקדש שונה מן המשכן ומן המקדש שבנה שלמה ואף מבית המקדש השני. בשיעור ננסה להבין כיצד ניתן להבין את ההבדלים הללו, ומה משמעותם.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  77. סיום יחזקאל: תיקון המציאות לעתיד לבא

    צוות אתר התנ"ך

    בסיום חזון האחרית של יחזקאל מופיעים כמה תיאורים והלכות מחודשות, שמטרתם להרחיק מן המקדש את התועבות והטומאות ולאפשר מציאות בה ה' יוכל לשכון במקדש לנצח. שכינת ה' במקדש בטהרה, תוך ביסוס מעמדו אל מול גאוות האדם, יביאו להתחדשות החיים כבגן עדן והעיר החדשה שתבנה על חורבות ירושלים תשא בגאון את שם ה' המבטא את ייחודה.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  78. פתיחה לספר הושע ונישואי הושע

    צוות אתר התנ"ך

    תקופת נבואתו של הושע היא התקופה האחרונה של ממלכת ישראל, המתאפיינת בחוסר יציבות פוליטית, עד לחורבן הסופי. ספר הושע פותח במשל לנישואין עם אשת זנונים המסמלים את היחסים הבעייתיים בין ה' לישראל. בשיעור נעקוב אחר תהליך ההתרחקות בין האיש לאשה, ננסה לחוש את עצמת הכאב והנתק, ונראה כיצד הנביא מתאר את תהליך התיקון עד לארוסין מחודשים. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  79. התפוררות פנימית של ממלכת ישראל

    צוות אתר התנ"ך

    ספר הושע מתאר את המצב הקשה בשנותיה האחרונות של ממלכת ישראל: ראשי העם עסוקים בזנות ובתככים, ומותירים את העם ללא שלטון וללא הכוונה. מתוך הריק שנוצר, נמשכים ישראל אל התאוות ואל תרבויות העמים האחרים, ושוכחים את ה' א-להיהם, עד שלא נותר במה לזהות אותם כישראל. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  80. סיום ספר הושע - תקווה לתיקון

    צוות אתר התנ"ך

    במהלך ספר הושע, שמתאר רבות את עומק הניתוק של ישראל מה' ומעצמם, מעלה הושע גם את השורשים לתקווה ולתיקון: הרגשות החמים שנותרים לעד בבסיס הקשר שבין ה' לעמו; תקופת הריחוק בין ה' לעם, בה יוכל העם להיגמל מטעויותיהם ולהתעורר מחדש לדרישת ה'; וכמובן - אפשרות התשובה.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  81. יום ה' בספר יואל

    צוות אתר התנ"ך

    נבואתו של יואל פותחת בתיאור של מכת ארבה קשה, וממשיכה עם תיאורים של יום ה', אשר במהלכו יהיו אירועים חריגים (ליקוי מאורות, אסונות טבע ומלחמה קשה). מהו המסר שיואל מעביר לעם לגבי התרחשויות אלו?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  82. נבואת עמוס - אשליית הביטחון והיציבות

    צוות אתר התנ"ך

    הנביא עמוס חי בתקופה של שפע ושגשוג בממלכות ישראל ויהודה. העם האמין בבטחון רב הן בכחו והן במעמדו הרוחני - והרשה לעצמו שאננות יתרה בנוגע ליציבותו. עמוס בא להוכיח את העם על מחשבותם ומעשיהם, ומנבא על  רעש אדמה גדול אשר יפריך את אשליית היציבות של הממלכה.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  83. ישראל והעמים בנבואות עמוס ועובדיה

    צוות אתר התנ"ך

    עמוס מבהיר לעם שאין לזבחיהם ולעובדת היותם 'עם ה'' שום משמעות, ללא ביסוס של חברת צדק שרואה את החלשים ומגינה עליהם. כאשר החברה מתנהלת בחוסר צדק, משתווה העם במעמדו לשאר הגויים. כנגדו עומד עובדיה ומאזן את המשוואה: הבחירה בישראל עדיין שרירה וקיימת, במיוחד אל מול אדום, ולעתיד לבא ישראל יירשו את אדום.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  84. חיים של חסד בנבואת מיכה ויונה

    צוות אתר התנ"ך

    מיכה, החוזה לנגד עיניו בחורבנה של שומרון עקב שחיתות ושכחת ה', רואה תהליכים דומים גם בממלכת יהודה וקורא להם לשנות דרכיהם ולרדוף משפט וחסד במקום כסף כח וכבוד. הוא מתריע כי הפורענות הא-להית שנחתה על שומרון עלולה להגיע עד לירושלים עצמה ואף היא, בניגוד למחשבות העם, עלולה להחרב. האם הועילה תוכחתו של מיכה? ומה הקשר בין ספר מיכה לספר יונה שלפניו?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  85. שאלת הצדק בנבואת נחום וחבקוק

    צוות אתר התנ"ך

    נחום וחבקוק ניבאו בימיו של יאשיהו, בהם המעצמה האשורית מתחילה להיחלש, ובבל עומדת לעלות על במת ההיסטוריה. שניהם מתייחסים לשאלת הצדק האלוקי על רקע הצלחתן של המעצמות הגדולות (אשור ובבל), כיבושיהן האכזריים וניצחונן על ישראל. מהי התשובה שנותן כל אחד מהנביאים לשאלה זו? ומה משמעותה לדורות?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  86. חגי וזכריה - איך נראית גאולה?

    צוות אתר התנ"ך

    חגי וזכריה מתנבאים לאחר תקופה ארוכה בה יושבים שבי ציון בארץ ללא התקדמות בבנייתה ובבניית בית המקדש, למרות שלשם כך עלו לארץ. הנביאים מתמודדים עם תחושותיהם של העם, בהם יאוש ואמונה מוטעית שאין העת והמצב הלאומי מתאימים לגאולה, ומעודדים את העם כי גם גאולה הבאה מתוך עוני ובצעדים קטנים היא גאולה ראויה, ובידם הדבר לפעול על מנת להשיג את יעדה המרכזי - השבת השכינה לציון.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  87. מלאכי - סיום הנבואה

    צוות אתר התנ"ך

    מלאכי מנבא  בתקופה בה בית המקדש השני כבר בנוי, אך יש קשיים רבים. בשיעור נראה כיצד הוא מלווה את העם בהתמודדויות ובשאלות המטרידות אותם, וכיצד הוא מכין אותם לקראת התקופה הבאה, בה לא תהיה נבואה: הצהרה ברורה על אהבת ה' לישראל; נטיעת ציפיה לגאולה העתידית בלבו של העם; והכוונה לשמירת הקשר עם ה' ע"י שמירת התורה והמצוות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  88. פתיחה לתהלים

    צוות אתר התנ"ך

    דרך שלושת המזמורים הפותחים את ספר תהלים, נעסוק בשלוש נקודות מבוא לספר: שירה ותפילה הנובעים מן האדם והופכים לחלק מכתבי הקודש; קרבת ה' לעומת הסתר פנים; הרלוונטיות של מזמורי תהלים לכל אדם פרטי ואף לחיי האומה כולה.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  89. בטחון בה' כבסיס לבטחון עצמי

    צוות אתר התנ"ך

    במזמורים ד'-ז' המשורר מתמודד עם אנשים המערערים על מעשיו ואף על אישיותו. מתוך קריאת המזמורים הללו, מתברר שיש קשר עמוק בין הביטחון של האדם בה' ובאהבת ה' אליו, לבין הביטחון שלו בעצמו ובצדקת דרכו, ויכולתו להתמודד עם האתגרים העומדים לפניו, או עם אנשים אחרים המלעיזים עליו ומערערים את בטחונו. מה מוסיף מזמור ח' לתחושת הבטחון של האדם?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  90. אמונה בצדק לנוכח הצלחת הרשע

    צוות אתר התנ"ך

    מזמורים ט'-י"ג עוסקים בהתמודדות הצדיק אל מול קיומו של הרשע ושגשוגו במציאות. לעומת השקר שאין לו רגליים, והרשע שהשעה משחקת לו באופן זמני, עומד הצדיק המאמין, אחוז באמונתו היציבה ובאמת שאין לה שינוי, ובטוח שזהו המקום הנכון להיות בו לטווח הרחוק, ולתמיד. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  91. התבוננות בבריאה ובתורה

    צוות אתר התנ"ך

    מה מרגיש המשורר המתבונן בפלאי הבריאה ובחוקיה? כיצד משפיעה התורה על נפש האדם? ומה הקשר בין השניים?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  92. שבתי בבית ה'

    צוות אתר התנ"ך

    ברבים מפרקי תהלים מביע דוד השתוקקות לבית ה'. מה מקורה של השתוקקות זו? כיצד ניתן להגיע אליה? וכיצד השתוקקות זו יכולה להשפיע על חיי האדם גם מחוץ למקדש?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  93. קול ה' בכח קול ה' בהדר

    צוות אתר התנ"ך

    מזמור כ"ט הוא מזמור מרכזי בעולם התפילות מאחר והוא מבטא את קול ה' המתגלה בעולם. קוֹל ה' בַּכֹּחַ - התגלות כבוד ה' בעולם עשויה לזעזע, לשבור, לפרק ולהרוס. יחד עם זאת - קול ה' מתבטא לא רק בכח ובעצמה משברת אלא גם קוֹל ה' בֶּהָדָר. בשיעור נראה כי ניתן לראות זאת כתהליך: ההתקרבות של ה' אל העולם אמנם גורמת לזעזוע גדול עד כדי הרס, אך בעקבותיו מגיעה נוכחות גלויה יותר של ה' במציאות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  94. התמודדות עם ייסורים

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה נעסוק בשלושה מזמורי תהלים הנוגעים לחווית הייסורים הפרטית של האדם. מזמור ו' ומזמור ל"ח, העוסקים בהתמודדות הנפשית תוך כדי המצב הקשה, וכל אחד מהם מציג גישה שונה להתמודדות עם הייסורים; ומזמור ל' העוסק באדם שכבר יצא מן הייסורים, ולאור זאת מתבונן על חייו מפרספקטיבה חדשה.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  95. כיסופים למקדש ולקרבת אלקים

    צוות אתר התנ"ך

    מזמור מ"ב-מ"ג מביע צימאון לקרבת אלקים וכיסופים לשוב אל המקדש. יתכן שהמזמור עוסק בעם ישראל הנמצא בגלות ומצפה לחזור אל המקדש, או באדם פרטי אשר הורחק מהמקדש מסיבה כלשהי ומתגעגע לשוב אליו. יחד עם זאת, המזמור מייצג תהליך שעובר על אדם בהתמודדות עם המצוקה. האמונה בה' וההשתוקקות לקרבתו הם הבסיס המחזק את האדם לכל אורך הדרך הקשה שהוא עובר.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  96. שירת האדם

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור נעיין בשלושה מזמורים, מ"ד -מ"ו, בהם באים לידי ביטוי רגשות ומחשבות של האדם, אפילו כאשר הם שונים מדברי הנביאים. ננסה לקשר את המזמורים לאירועים תנכיים ולהבין את רגשות האנשים באותה תקופה, ונחבר ביניהם לבין שירים בני זמננו ומשמעותם. נשאל את עצמנו, מה מקומה של שירה כזו בתנ"ך, ובעולם הדתי בכלל?

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי.

     

    כתב: אביעד שלמה מוריה

  97. תקופת נדודיו של דוד בראי מזמורי תהלים

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    קבוצת המזמורים בין נ"א ל-ס"ד מורכבת ברובה ממזמורים המשויכים לאירועים מחיי דוד, בעיקר מהתקופה בה ברח משאול. בשיעור נעסוק בתחושותיו של אדם הנרדף על ידי סביבתו על לא עול בכפיו ובמסקנות העולות מהחוויה הקשה הזו: הייאוש מבני האדם, מציאת הנחמה בקרבת אלקים, ואפשרות התיקון המוצעת במזמורים.

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', ומומלץ גם ללימוד עצמי.

     

    כתב: אביעד שלמה מוריה
     

  98. כי תצא למלחמה

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    לכל אורך הדורות, עם ישראל מתמודד עם מלחמות קשות מול אויביו. לעתים עד כדי תחושה שה' עזב אותם ואפילו פוגע בהם באופן מכוון. מזמורים ס'-ס"א מביעים את התחושות הקשות של העומדים בקרב, אך למרות התחושות הקשות, עם ישראל מתחזק ועומד מול אויביו, מתוך אמונה ובטחון שה' יושיע אותם בזכות היותם ידידי ה', בזכות הבטחתו לאבות, ולמען שמו.

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי. 

     

    כתבה: הרבנית שרון רימון

  99. מזמור המנורה

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    מזמור ס"ז כתוב במבנה של מנורה, ומביע את רעיון ההכרה הלאומית בא-להים, יחד עם גילוי דרכו ומשפטו בארץ. המזמור עוסק בברכה הרוחנית ובברכה הגשמית שתבוא בעקבותיה. 

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי. 

     

    כתב: אביעד שלמה מוריה

  100. חיבור מזמורי תהלים

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה נעיין בשאלת חיבורו של ספר תהלים. האם כל המזמורים חוברו על ידי דוד? או שהמזמורים נאמרו בתקופת דוד ולפניו ע"י משוררים שונים ודוד אסף אותם לספר אחד? או אולי יש מזמורים שנכתבו לאחר תקופת דוד? האם חלו שינויים במזמורים קדומים כדי להתאימם לארועים נוספים? 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  101. שיר של יום שלישי - המשפט כבסיס לקיום הארץ

    צוות אתר התנ"ך

    השופטים נקראים "אלהים", אך באיזו מידה הם דומים לאלקים? בשיעור נדון במעמדם של השופטים ובציפיה מהם, ובקשר בין המזמור, העוסק במשפט צדק, לבין היום השלישי בו נבראה הארץ.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  102. מזמורי קבלת שבת

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה נעסוק ביחידת המזמורים הנאמרת כמזמורי קבלת שבת. נראה מהו התהליך המתואר במזמורים אלה המוביל להמלכת ה' על העולם, וננסה להבין את הקשר המהותי בין המלכת ה' המתוארת במזמורים אלה לבין יום השבת.

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי. 

     

    כתב: אביעד שלמה מוריה

  103. המחילה כחסד ה'

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    מזמור ק"ג קורא לברך את ה' על אפשרות המחילה, הנובעת מחסד ה', המשפיע טוב על העולם ללא חשבון, ומהחיבור המהותי הפנימי שבין נפש האדם לבין הקב"ה. חסד זה הוא העומד בתשתית בריאתו של העולם והוא המאפשר את המשך קיומו של האדם על אף קטנותו וחטאיו, בעזרת אפשרות התיקון והמחילה, המאפשרים שינוי, ריפוי, התקדמות והתחדשות.

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי. 

     

    כתבה: הרבנית שרון רימון

  104. הודו לה' כי טוב

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    מזמורים ק"ה - ק"ז עוסקים בהודיה לה', וכל אחד מהם פותח במילים "הֹדוּ לַה'". נעיין בשלושת המזמורים, ונראה את הרצף ההיסטורי המוצג בהם - מראשית הבחירה בעם ישראל, דרך יציאת מצרים, ההליכה במדבר, תקופת ההתנחלות והישיבה בארץ, החורבן והגלות ולבסוף - הגאולה. המזמורים מתארים את חסדי ה' עם ישראל בכל שלב, ומדגישים את הצורך והחובה להכיר בחסדי ה' ולהודות עליהם. 

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי. 

     

    כתב: אביעד שלמה מוריה

  105. גדולת ה' ויראת ה'

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    מזמור קי"א עוסק בגדולת ה' הבאה לידי ביטוי בבריאה, בתורה, בהשגחת ה' על כל בני האדם והשגחתו המיוחדת על עם ישראל.  מזמור קי"ב עוסק באדם ירא ה'. בשיעור נעיין בכל מזמור בנפרד ונראה כי הסמיכות בין המזמורים והדמיון הצורני ביניהם מובילים להבנת הקשר והרצף בין שני המזמורים: ההתבוננות בגדולת ה' מביאה ליראת ה' ולרצון של האדם להדימות לבוראו ולהיטיב עם הבריות.

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מתאים גם ללימוד עצמי. 

     

    כתבה: הרבנית שרון רימון

  106. עיון במזמורי ההלל

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    מזמורים קי"ג - קי"ח מוכרים לנו מתפילת ההלל. מהי הנקודה העיקרית עליה אנו מהללים את ה' במזמורים אלה, ומהו התהליך המתרחש במהלך המזמורים? היכן וכיצד שותף הקהל באמירת ההלל? מה ההבדל בין הלל להודאה, ומה מקומו של כל אחד מהם בתפילת ההלל? ואיך כל זה קשור למועדים בהם נאמר ההלל?

    מאמר זה מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי. 

     

    כתב: אביעד שלמה מוריה

  107. ירושלים הבנויה

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    נפתח את השיעור בהבנת הכותרת "שיר המעלות" ובייעודם של שירי המעלות. מתוך הבנה שירושלים היא נושא מרכזי בשירי המעלות, נעמיק את העיון במזמור קכ"ב, העוסק בעליה לירושלים ולבית ה'. נראה כי ההתפעלות של המשורר נובעת ממהותה הייחודית של ירושלים, עיר המבטאת את כל הערכים החשובים של ישראל: קודש, אחדות, מלכות ומשפט. נראה כיצד מזמור זה מתחבר להתרחשויות במלחמת ששת הימים, בה זכה עם ישראל לשוב לירושלים.

    מאמר זה מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי.

     

    כתב: הרבנית שרון רימון

  108. בית דוד ובית ה'

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    נעיין במזמור קל"ב. נראה כי המזמור עוסק במציאת מקום ראוי למקדש, במאמצים שעשה דוד לשם כך, ובמענה של ה', המבטיח בית מלוכה נצחי לדוד כשכר על מאמציו וגם כתנאי לבניית מקום של קבע לשכינת ה'. מתוך כך נראה כי יש קשר בין בית דוד לבית ה', ויחד עם זאת, קדושת המקום נמשכת גם כאשר בית דוד איננו מולך.

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי. 

     

    כתב: אביעד שלמה מוריה

  109. הלל הגדול - כי לעולם חסדו

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    מזמורים קל"ה-קל"ו נקראים יחד "הלל הגדול", ושניהם מהללים ומשבחים את ה' על גדולתו בהנהגת העולם. נראה כי מזמור קל"ה הוא ההקדמה, הקוראת לישראל, העומדים בבית ה', להלל ולברך את ה' על גדולתו הרבה, ואילו מזמור קל"ו הוא מזמור ההודיה עצמו, המדגיש את חסד ה' השופע על כל בריותיו. כל הציבור העומד במקדש משתתף באמירת מזמור זה: שליח הציבור מונה את שבחי ה' אחד לאחד, והציבור עונה "כי לעולם חסדו".

    קריאתו של "הלל הגדול" בליל הסדר מזכירה לנו שיציאת מצרים היא דוגמא אחת לחסדי ה' השופעים על עם ישראל ועל כל בני האדם, והיא הנותנת תקווה לכל אדם, בכל דור, שיש אפשרות לצאת ולהגאל, אפילו מן המקומות הנמוכים ביותר.

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי.

     

    כתבה: הרבנית שרון רימון

  110. פסוקי דזמרא כסיום תהלים

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    ספר תהלים מסתיים ברצף של מזמורי הלל לה', הנקראים "פסוקי דזמרא", ומשמשים אותנו בתפילת שחרית בכל יום. מה ייחודו ומשמעותו של כל מזמור? ומה משמעותם כסיום לספר תהלים?

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי. 

     

    כתב: אביעד שלמה מוריה

  111. פתיחה לספר משלי

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    ספר משלי הוא ספר "חכמה" - ספר המכיל קבצים של נאומי הגות ופתגמי חכמה, המיוחסים לשלמה המלך, שהיה "החכם באדם", לפי המתואר בספר מלכים. מטרת דברי החכמה היא להדריך את האדם בדרך נכונה בחיים. מהי תפיסת העולם החינוכית המוצגת בספר משלי?  כיצד מגיעים אל החכמה? ומה הקשר בין חכמה ליראת ה' ולהצלחה בחיים?

     

     

    המאמר מנוסח כהצעה ללימוד במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי
    לחצו כאן לדף מקורות

     

    כתבה: הרבנית שרון רימון

  112. סדרת חינוך - חכמה ומוסר בספר משלי

    צוות אתר התנ"ך

    חלקו הראשון של ספר משלי בנוי מנאומי  חינוך של האב לבנו. קריאתו המרכזית של האב לבנו היא שישקיע בקניית חכמה ודעת, ומתוכם ילמד את המוסר והדרך הנכונה לחיים. כבסיס לדרישה זו, הוא מניח את יראת הא-להים, שהיא האמונה בערכים מוחלטים של צדק ומשפט, הנובעים מכח עליון ואליהם האדם מחויב. כחלק מההימנעות מן התאוות, מזהיר משלי מפני פיתוי האשה הזרה, המפתה את האדם לבגוד בערכיו ובאושרו הפנימי, על ידי חיפוש ריגושים וערכים במקומות אחרים.

     

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  113. צדיק ורשע בספר משלי

    צוות אתר התנ"ך

    פרקים י'-י"ב מכילים פתגמים רבים העוסקים בצדיק וברשע. הפתגמים מאפיינים את תכונותיהם השונות, ונותנים קריטריונים להבחנה ביניהם, בתחומים שונים: דיבור מועט וחיובי לעומת דיבור מרובה ושלילי; התנהגות ביושר ובתום לעומת רמאות; חריצות לעומת עצלות; נדיבות לעומת קמצנות. ספר משלי מדגיש את התועלת מן ההליכה בדרך הצדיקות והטוב, ומציג תפיסת גמול מאד ברורה: צדיק וטוב לו, רשע ורע לו. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות וכרטיסיות

  114. קבצי הפתגמים בספר משלי

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    רובו של ספר משלי מורכב מאוסף של משלים ודברי חכמה רבים שקובצו ונערכו על ידי סופרי ואנשי חכמה. בשיעור זה ננסה לעמוד על ההגיון בסידור הקבצים ועריכתם יחד לפי נושאים, כך שהפתגמים השונים מתקשרים זה לזה ומעמיקים את המסר המרכזי של אותו קובץ.

     

     

    המאמר מנוסח כהצעה ללימוד במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי
    לחצו כאן לדף מקורות

     

    כתב: אביעד שלמה מוריה 

  115. הדרכת הורים בשיטת משלי

    צוות אתר התנ"ך

    בתחילת השיעור ניתן הקדמה קצרה ל"דברי חכמים" - קובץ שלישי של ספר משלי (כ"ב, יז - כ"ד). לאחר מכן נעמיק ב"הדרכת הורים" לפי שיטת ספר משלי, ונדון בכמה יסודות חשובים בחינוך ילדים העולים מתוך הקובץ השלישי. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  116. בין אמת לאינטליגנציה רגשית

    צוות אתר התנ"ך

    נעסוק באחד הנושאים המופיעים בקובץ הרביעי של ספר משלי - האמת. מתוך איסוף ההדרכות השונות של ספר משלי בנושא זה נבין כי חכמתו של אדם איננה נמדדת רק בכמות הידע ובמידת האמת של דבריו, אלא בעיקר ביכולתו להבין את הסיטואציה ומתוך כך להתאים אליה את דבריו כך שיתקבלו נכון ויובילו לטוב. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​לדף מקורות

  117. פתיחה לספר איוב

    צוות אתר התנ"ך

    ספר איוב עוסק בשאלת הגמול ובמשמעות הייסורים. הספר פותח בסיפור רקע ההופך את הדיון לקיומי ומוחשי. סיפור הרקע מציג מצב קיצוני של צדיק ורע לו, המותיר את הקורא עם שאלות קשות ביותר, שיש צורך לברר אותן. כחלק מסיפור הרקע אנו מתוודעים להתרחשות המקבילה בעולמות העליונים, המבהירה שיש סיבה להתרחשויות שנראות לא מובנות בראיה אנושית פשוטה. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  118. התמודדות עם חיים של סבל

    ויכוח ראשון בין אליפז לאיוב

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה נכיר את טענותיו של אליפז במחזור הויכוחים הראשון, נראה מהי דרך ההתמודדות שהוא מציע לאיוב עם הסבל, ומדוע איוב איננו מוכן לקבל את הצעתו של אליפז. נעיין בדברי חז"ל המציעים אפשרות נוספת להתמודדות.

     

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​לדף מקורות

  119. כיצד (לא) מנחמים - עיון ביחסי איוב ורעיו

    צוות אתר התנ"ך

    כיצד ראוי לנחם אדם באבלו? רעי איוב מפגינים התנהגות ראויה בתחילת הדרך - משתתפים בצערו של איוב, ושותקים יחד איתו לנוכח הכאב העצום. אולם, מה קורה ברגע שאיוב פותח את פיו ומקלל את יומו? האם הם מסוגלים להכיל את כאבו כאשר הוא מערער על השקפת עולמם? איוב טוען כלפי רעיו טענות קשות, מהן ניתן ללמוד כיצד לא להתנהג כלפי האדם הסובל. מתוך כך ניתן גם להבין מהי הדרך לנחם ולחזק אדם בשעת צערו.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​לדף מקורות

  120. האם מותר לשאול שאלות באמונה?

    הויכוח בין איוב לרעיו

    צוות אתר התנ"ך

    בעקבות סבלו איוב מתמודד עם שאלות אמוניות כבדות. עיקר תוכחתם של הרעים לאיוב מכוונת לאופן בו הוא בוחר להתמודד עם הקושי: בעוד הרעים נרתעים מן השאלות והטענות של איוב, ומבקשים להציע תשובות ברורות, איוב מתעקש להתמודד עם השאלות, להציף אותן ולדרוש תשובות ישירות מא-להים.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  121. האמנם "דרך רשעים צלחה"?

    הויכוח על תורת הגמול בספר איוב

    צוות אתר התנ"ך

    בספר איוב, ישנו דיון נרחב בתורת הגמול. סיפורו של איוב מעלה את שאלת "צדיק ורע לו", אשר עשויה להיפתר בקלות בעזרת קבלת הדין של איוב. אולם, רעי איוב, הטוענים שייסורי איוב מעידים על רשעתו, מביאים לדיון נרחב בשאלת גמולו של הרשע. בשיעור נעיין לעומק בטענות הרעים ובטענותיו של איוב כנגדם, וננסה לבחון אותם לאור המציאות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  122. כיצד מנהיג הא-ל את העולם?

    ההשקפות השונות בדברי רעי איוב

    צוות אתר התנ"ך

    כיצד מנהיג הא-ל את העולם? מהו היחס בין הא-ל למציאות ולמעשי האדם? 
    תוך כדי דיון על גורלו של איוב, נוגעים הרעים גם בשאלות מהותיות על היחס בין הא-ל לבני האדם. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  123. "בהלו נרו עלי ראשי" - אמונתו של איוב כנקודת חוסן

    צוות אתר התנ"ך

    בפרקים כ"ט-ל"א מתאר איוב את מצבו הטוב בעבר בגעגועים, ואת מעשיו הטובים והימנעותו מחטאים, ולאור זאת הוא מתאר את המהפך הדרמטי והבלתי-מובן שהתרחש בחייו. בשיעור זה ננסה לחוש את כאבו הגדול של איוב על המהפך שחל בחייו, ויחד עם זאת נראה מהם נקודות החוסן של איוב המחזקות אותו בהתמודדות עם מצבו הקשה.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​לדף מקורות

  124. מענות אליהוא

    צוות אתר התנ"ך

    כאשר הרעים חדלו מלענות לאיוב, ואיוב סיים את נאומיו האחרונים כ'מנצח', פורץ אל השקט קולו של אליהוא בן ברכאל ומבקש להציע תשובה אחרת, מורכבת יותר, לשאלות הקשות העומדות על הפרק. בשיעור זה נעיין לעומק בתשובותיו של אליהוא, ונראה כיצד הוא מתמודד עם טענותיו של איוב ואיזותשובה הוא מציע לשאלת הייסורים באופן עקרוני ובסיפורו של איוב בפרט.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  125. מענה ה' ואחרית איוב

    צוות אתר התנ"ך

    מענה ה' לאיוב איננו נותן הסבר לייסוריו, ובכל זאת, בעקבות מענה ה' חל שינוי בתפיסתו של איוב ובעקבות זאת מצבו של איוב משתפר ואחריתו טובה. מהי התשובה שנתן ה' לאיוב? ומהו השינוי שחל בחייו של איוב בעקבות זאת?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  126. פתיחה לשיר השירים

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה נכיר את מבנה שיר השירים ועיקרי תכניו. נכיר את הקווים הכלליים של סיפור האהבה בין הדוד לרעיה, ונעמוד על משמעותם ועל חשיבותם כחלק מספרי התנ"ך. נבחן את משמעותו של שיר השירים כמשל ליחסים בין ה' לישראל לאורך ההיסטוריה, מראשיתם דרך הקמת המקדש, הגלות ועד לתקווה לגאולה העתידית.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  127. שיבת ציון - גאולה רוחנית

    צוות אתר התנ"ך

    תקופת שיבת ציון מתאפיינת בהתמקדות בהיבט הרוחני של שיבת עם ישראל לארצו. הצהרת כורש פתחה פתח לשיבת היהודים לארץ מגלות בבל, במטרה לבנות את בית המקדש. רשיון ארתחששתא לעזרא הסופר נתן ליהודים אוטונומיה דתית. פעילותו של עזרא הפכה ירושלים למרכז התורה לכל ישראל שבתפוצות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  128. שיבת ציון - חזון מול מציאות

    צוות אתר התנ"ך

    העם השב אל הארץ מגלות בבל, ציפה לגאולה גדולה ועוצמתית כחזון הנביאים, אולם המציאות אתה נאלצו להתמודד הייתה קשה מאד, האתגרים היו רבים, והתחושה הכוללת הייתה של קטנות, ולא של התרוממות רוח. בשיעור נכיר את האתגרים שעמדו בפני העם, את הציפיות והאכזבות, ואת דרכי ההתמודדות, ונראה כיצד כל זה רלוונטי לשיבת ציון של ימינו.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף מקורות

  129. מנהיגות נחמיה - תיקון חברתי

    צוות אתר התנ"ך

    אחת הבעיות איתה מתמודד נחמיה במהלך שנות המנהיגות שלו, היא בעיית הפערים החברתיים.  בשיעור נראה כיצד מתמודד נחמיה עם בעיה זו, כיצד הוא מצליח להשיג שיתוף פעולה של אנשי המעמד הגבוה, ומדוע הוא רואה חשיבות עליונה לטפל בבעיה החברתית, תוך כדי האתגרים הבטחוניים הקשים שעמדו לפתחו.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  130. מנהיגות עזרא ונחמיה - תיקון רוחני וזהות יהודית

    צוות אתר התנ"ך

    אחת ההתמודדויות הקשות בתקופת שיבת ציון היתה בנושא הזהות היהודית של ההתיישבות המתחדשת בירושלים. עזרא ונחמיה פועלים באופן עקבי ונחרץ ללימוד התורה ולחיזוק קיום המצוות ומעמד המקדש. במקביל לכך הם מרחיקים את היהודים מעמי הארץ ומתרבותם הזרה. לשם כך הם מונעים השתתפות של עמי הארץ בבניית המקדש ופועלים באופן נחרץ כנגד נישואי התערובת. ההיבדלות מעמי הארץ הייתה קשה ומסובכת, ויצרה חיכוכים ומאבקים בין היהודים לשכניהם עמי הארץ.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  131. רשימות היחס כמבוא לדברי הימים

    צוות אתר התנ"ך

    רשימות היחס בפתיחת ספר דברי הימים מתמקדות בייחוסם של שבטי יהודה, לוי ובנימין. נראה כי הכתוב מתאר דחייה של חלק מהמשפחות ובחירה במשפחות מסויימות, תוך התמקדות בקשר בין המשפחות הנבחרות לבין בית דוד והמקדש.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  132. העלאת הארון לירושלים

    צוות אתר התנ"ך

    העלאת ארון ה' לירושלים תופסת מקום חשוב במלכותו של דוד, כחלק ממהלך גדול יותר של מציאת מקום קבע לשכינת ה' בירושלים, עיר בירת מלכותו של דוד. בכך מציב דוד את עבודת ה' במרכז מלכותו. ארון ה' היה מונח בקרן זוית מאז ימי שמואל, מכיוון שהעם לא הצליח להתמודד עם ההתייחסות המורכבת אליו. האתגר העומד לפני דוד הוא כיצד מתקרבים אל הארון ומשיבים אותו למרכז עבודת ה', ויחד עם זאת נזהרים בקדושתו וביחס בינו לבין המלכות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  133. התנאים להקמת המקדש

    צוות אתר התנ"ך

    עם התבססות מלכות דוד, הוא מרגיש צורך למצוא מקום קבוע לשכינה, ולבנות את בית המקדש. מדוע יש צורך בבניית מקום קבוע לשכינה? ומהם התנאים המאפשרים את בניית המקדש?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  134. הכנות דוד לבניית המקדש

    צוות אתר התנ"ך

    ספר דברי הימים מעמיד במרכז מלכותו של דוד את ההכנות הרבות שעשה למען בניית המקדש. נעיין בפעולותיו הרבות של דוד למען המקדש, וננסה להבין את משמעות הדבר.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  135. בחירת שלמה

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה נעיין בבחירתו של שלמה למלך הממשיך את בית דוד ובונה את המקדש.

    כיצד נבחר שלמה מכל בני דוד למלוך תחתיו ולבנות את המקדש? האם בחירתו נובעת רק מהיותו ממשיך של דוד או מקשר עצמאי ייחודי בינו לבין ה'? מהו היחס בין ההכנות של דוד לבניית המקדש לבין הבנייה בפועל ע"י שלמה? מהו הפן הייחודי שמביא שלמה לבניית המקדש?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  136. ייעודו של בית המקדש

    צוות אתר התנ"ך

    נעיין בתיאור בניית בית המקדש הראשון בדברי הימים בהשוואה לתיאור במלכים, ומתוך כך נמצא את הייעודים השונים של בית המקדש, ונעמוד על משמעותם ועל היחס ביניהם. 

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

    לחץ כאן לדף המקורות הנלווה לשיעור

  137. בין בית דוד לירבעם בן נבט

    צוות אתר התנ"ך

    ספר דברי הימים מתמקד במלכי בית דוד, ובמקומו המשמעותי של המקדש במלכותם. בשיעור זה נראה כיצד מתאר דברי הימים את פילוג הממלכה ואת היחסים בין בית דוד לירבעם בן נבט, ומה המסר שהוא מדגיש בסיפורים אלה לגבי מלכות בית דוד.

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

     

  138. מלכות אסא

    צוות אתר התנ"ך

    אסא היה אחד המלכים הגדולים והחשובים בממלכת יהודה, הן מבחינה דתית והן מבחינה מדינית ובטחונית. בשיעור נכיר לעומק את האירועים המתרחשים בעת מלכותו, המתוארים בהרחבה בדברי הימים, ואת דמותו המצטיירת מתוכם. נראה כי בימיו היה סיכוי לאיחוד מחדש של ממלכת ישראל ויהודה, וכיצד התפספס הסיכוי.

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט קהילות לומדות.

  139. מלכות יהושפט

    צוות אתר התנ"ך

    יהושפט היה מלך צדיק וישר הדורש בה' ודואג למצבה הרוחני של ממלכת יהודה. יחד עם זאת, הוא מתמודד עם דילמות ותהיות לגבי השפעת המצב הרוחני על ההתנהלות המדינית של הממלכה. בשיעור נבחן שלושה תחומים בהם יהושפט מתמודד: השקעה בבטחון לעומת השקעה בתיקון הרוחני ובמערכת המשפט; שמיעה בקול הנביא; הברית עם בית אחאב והשלכותיה. 

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט קהילות לומדות.

  140. ממהפכת יהוידע עד מלכות יותם

    צוות אתר התנ"ך

    מהפכת יהוידע מחזירה את ממלכת יהודה לאיזון הנכון, לאחר מלכות עתליה: השבת מלכות בית דוד ועבודת ה' במקדש. המלכים הבאים - יואש, אמציה ועוזיהו - עושים הישר בעיני ה', למרות שכל אחד מהם גם עושה כמה טעויות. יותם הוא המלך המושלם, שאין עליו ביקורת בכתובים. נכיר את ארבעת המלכים בתקופה זו, את מעשיהם הטובים וגם את טעויותיהם, ונעסוק ביחס שבין בית דוד למקדש, וביחס שבין המצב הרוחני של המלך למצב המדיני.

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט קהילות לומדות

    לחץ כאן לדף מקורות נלווה לשיעור.

  141. אחז וחזקיהו - פרשנות פוליטית ורוחנית

    צוות אתר התנ"ך

    אחד האתגרים הגדולים של אנשי האמונה, הוא לזהות את ההשפעה של מעשיהם הדתיים על ההתרחשות במציאות. בשיעור זה נעיין בהתייחסות של אחז וחזקיהו לאירועים המתרחשים בימיהם, ובאופן בו הם ניסו להשפיע עליהם לאור תפיסתם הדתית.

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט קהילות לומדות.

  142. מלכי יהודה האחרונים

    צוות אתר התנ"ך

    בשיעור זה נעסוק בקצרה במלכי יהודה האחרונים, ממנשה עד צדקיהו. נראה כי מעשיהם דרדרו את העם עד כדי חורבן ירושלים והמקדש, ויציאה לגלות בבל. אפילו הנסיון של יאשיהו לתיקון לא הצליח להחזיק מעמד. הספר מסתיים עם חורבן אך גם עם תקווה לעתיד: הצהרת כורש שאפשרה לעם ישראל לשוב לארצו, ולבנות את המקדש.

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'.

    לחצו כאן לדף מקורות 

     

  143. הטוב בבריאה וחטאי האדם

    צוות אתר התנ"ך

    בפרקים הראשונים של התנ"ך אנו נפגשים עם בריאת העולם, שכולו מלא בטוב שה' יצר והשפיע. יחד עם זאת, ה' ברא אדם, המורכב מגוף חומרי ונשמה אלקית, ונתן לו אפשרות של בחירה חופשית, וכבר בראשית ההיסטוריה מתברר שהבחירה ברע היא חלק טבעי מקיומו של האדם. אבל המהות האלקית הקיימת בו תמיד, מושכת אותו אל הטוב; והיא זו שמאפשרת גם את התיקון, החזרה בתשובה, וההתעלות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף המקורות

  144. העולם שאחרי המבול

    צוות אתר התנ"ך

    המבול איננו רק עונש לעולם מושחת, אלא גם דרך של תיקון המציאות - נקודת מפנה בתולדות העולם בה התחיל הכול מחדש בכללים חדשים. הכללים החדשים של המציאות שאחרי המבול מאפשרים לאדם בעל הבחירה להתקיים בתוך העולם הטוב של א-להים. בין השאר על ידי ניתוק בין מעשי האדם לטבע, ויצירת אחריות חברתית.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  145. משמעותו של 'שם'

    צוות אתר התנ"ך

    במהלך סיפורי אברהם ניתנת חשיבות גדולה למושג ה'שם': בבניית מגדל בבל, ביקשו הבונים וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם (י"א, ד); בציווי לאברם ה' מבטיח לו שם גדול: וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ (י"ב, ב); ובכמה מקומות שאברם מגיע אליהם נאמר עליו שהוא קורא בשם ה': וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' (י"ב, ח). ננסה לעמוד על משמעויות ה'שם' בהקשרים השונים והמסר העולה מהם.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף המקורות

  146. המסע הרוחני של אברהם

    צוות אתר התנ"ך

    מסעו של אברהם מתחיל במחויבות המשפחתית לבית אביו, אך הקריאה הא-להית מעוררת אותו ליצור משהו עצמאי משלו, ולהפרד מעברו. לאורך הדרך, אברהם עובר תהליך שמעורר אותו לשנות את היחס לעצמו ולאשתו; ובמקביל, ה' מנחה את אברהם לעבור ממצב של מונהג למצב של מנהיג, שמוביל את הדרך ופועל בעצמאות, תוך שמיעה להנחייה האלהית.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  147. דמותו של ישמעאל

    צוות אתר התנ"ך

    ראשית דרכו של ישמעאל בשאלת המעמד של אמו השפחה, ובעקבותיה, גם מעמד בנה עומד בסימן שאלה – האם יוכל להמשיך את בית אברהם?
    למרות תקוותו של אברהם, ה' מבשר לו כי ממשיכו יבוא דווקא משרה. עם זאת, ההוא ממשיך להתייחס לישמעאל ככזה הראוי לגדולה, ולא כחוטא. בחירת דרכו בעתיד היא שתקבע את צדקותו ואת מעמדו ביחס לעם ישראל.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרוייקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן לדף המקורות 

  148. איש השדה ויושב האהלים

    צוות אתר התנ"ך

    מימי קין והבל התגלו בעולם שתי גישות מרכזיות למציאות - גישתם החומרית יותר של עובדי האדמה, אל מול הגישה הרוחנית של רועי הצאן הנוודים. גישות שונות אלו התגלו בצורות שונות אצל אבות האומה, ששלב אחר שלב בנו את היסודות לצמיחתו של עם ישראל.  כאשר שיאו של התהליך במתח בין שני התאומים - יעקב ועשו - שהיו ראוים ליצור יחדיו סינתזה לשתי הגישות. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרוייקט 'קהילות לומדות'

  149. הקוטביות בחיי יעקב

    צוות אתר התנ"ך

    במשך חייו, יעקב חווה קשיים רבים הכוללים גם עימותים עם אנשים שונים. דרכו של יעקב להתמודד עם הקשיים משתנה כל הזמן מן הקצה אל הקצה באופן שנראה כמו חוסר עקביות. ננסה לעמוד ולהבין את התייחסותו ופועלו של יעקב בכל העימותים, והאם הייתה לו שיטה מובנית שהוא פעל בה.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרוייקט 'קהילות לומדות'

  150. הפנים הרבות מאחורי מכירת יוסף

    צוות אתר התנ"ך

    כמה אנשים צריך בשביל חטא אחד? סיפור מכירת יוסף אמנם מתואר כחטאם של אחיו, אבל ברקע שלו שותפות דמויות רבות ומגוונות שכל אחת לקחה חלק קטן בתוצאה הסופית. האם ניתן להאשים מישהו אחד על שלל הטעויות האנושיות הללו? ומה חלקו של ה' בחיבור כל החלקים האלה יחד?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרוייקט 'קהילות לומדות'

  151. יוסף- מושל או מנהיג?

    צוות אתר התנ"ך

    יוסף זוכה ליחס מיוחד מצד אביו, ולחלומות המיעדים אותו להנהגה - חלומות שלבסוף מתקימים. מדוע? מה היה ליוסף שהתאים כל כך להנהגת משפחת בית יעקב?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרוייקט 'קהילות לומדות'

  152. מכות ומופתים

    צוות אתר התנ"ך

    משה ואהרן דורשים מפרעה להוציא את ישראל ממצרים משני כיוונים - כנציגי ה', המצווה על פרעה לשלח את עמו; וכנציגי העם, המבקשים זמן הפסקה לצאת למדבר לזבוח לאלוהיהם. במקביל לזה, מכות מצרים כוללות בתוכן לפחות שתי מערכות: מערכת של מכות ועונשים כתוצאה ישירה לעיכובים של פרעה, ומערכת של מופתים שמטרתה להכיר לפרעה ולמצרים את שם ה' ולהבהיר לו בכך את מקור הציווי.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרוייקט 'קהילות לומדות'

  153. המסע אל הר הא-להים

    צוות אתר התנ"ך

    המטרה המוצהרת של יציאת מצרים הייתה להביא את עם ישראל אל הארץ המובטחת לאבות - ארץ כנען. אמנם כבר במעמד הסנה מזכיר ה' עניין נוסף שצריך להתרחש כחלק מתהליך זה: בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה (ג', יב) במסגרת המסע לעבוד את ה' על הר האלהים, ההליכה במדבר איננה מסלול עקיף, אלא הדרך הישרה והמתוכננת אותה העם צריך לעבור.

    בשיעור זה נבחן את המסלול שעובר עם ישראל בדרך להר סיני, ונזהה את התהליך שעם ישראל עובר בדרך לפני שהוא מקבל על עצמו לעבוד את ה'.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרוייקט 'קהילות לומדות'

  154. בעקבות מה זכו ישראל במשכן?

    צוות אתר התנ"ך

    הזכות להקמת משכן ה' בתוך בני ישראל איננה בהכרח חלק מהתוכנית המקורית של הוצאת העם ממצרים. התוכנית שמתוארת במעמד הר סיני מציגה תמונה שונה, בה ה' מנהיג את העם על ידי שליחים בלבד; ובעקבות חטא העגל כמעט ונחרץ דינם של ישראל להישאר רק עם תוכנית זו. בעקבות מה בכל זאת זכו ישראל בהשראת השכינה בתוכם?

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרוייקט 'קהילות לומדות'

  155. שלום לגבעונים

    צוות אתר התנ"ך

    ספר יהושע מציג את המורכבות ביחס אל עמי הארץ דרך סיפורם של הגבעונים. למרות שהתורה מצווה לאפשר לאויבי ישראל להכנע בדרכי שלום, הסיפור מתאר כיצד הגבעונים נאלצו להתחפש לאנשים מארץ רחוקה כדי לזכות בברית עם ישראל, ובני ישראל היו מוכנים לעשות שלום דווקא עם ערים רחוקות בלבד.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  156. שירת דוד

    צוות אתר התנ"ך

    דוד המלך נעים זמירות ישראל ומחבר ספר תהלים כתב בימי מלכותו פרקי שירה ותפילה רבים, אשר רובם מופיעים בספר תהלים. כחלק מסיכום מלכותו של דוד, מובאת בפנינו שירה העוסקת בהצלתו של דוד מאויביו, ומקבלת כאן תפקיד כחלק מובנה מספר שמואל. בשיעור זה נלמד את השירה ונראה כיצד מתאימה שירה זו לסיכום ימי דוד המלך ואיך היא קושרת ומגבשת יחד את הספר כולו.

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'