מגילת רות
נמצאו 4 תוצאות חיפוש
מגילת רות, פסל מיכה ופילגש בגבעה
דוד נתיבתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 9 דקות
תקופת השופטים, שנמשכה כ-350 שנה לאחר שהתחלקה הארץ בין השבטים, מקפלת בתוכה מציאות משברית מתמשכת. שמואל הנביא שחתם אותה [שמואל - אחרון השופטים ומושח המלכים הראשונים], תיאר אותה בספר שופטים ובמגילת רות. האירועים במגילת רות, פסל מיכה ופילגש בגבעה, מהווים אירועים מייצגים לתקופה כולה, וכולם קשורים בבית לחם יהודה. על משמעות כל אלה נדון בשיעור.
מבנה מגילת רות
הרב ד"ר שוקי רייסלצפיה נוחה בסמארטפון - סובבו את המכשיר לרוחב.
להגדלה (גם במחשב) - לחצו על התמונה.
התרשים שלפנינו מציג את מהלך מגילת רות בסיפור משפחתי מתקופת השופטים.
המגילה נפתחת בחמישה פסוקים המתארים מציאות קשה של רעב ומוות והוא נע לאורך המגילה בשדות בית לחם אל עבר מציאות של תקווה וגאולה המסתיימים בחמישה פסוקים של רשימת השושלת של מלכות בית דוד. תהליך ההתפתחות עובר דרך מעשי חסד של גיבורי המגילה.
העלילה מתרחשת על פני זמן ומקום גיאוגראפי בשני מישורים:
במישור הפרטי המשפחתי - עוברת משפחת נעמי ממצב מר וקשה של מוות ורעב אל עבר מציאות משמחת של מזון וחידוש הבית שנכרת. הסיפור הפרטי, מסמל ולמעשה נשזר בתנועה המתפתחת במישור הציבורי והלאומי.
במישור הציבורי - המגילה פותחת בתקופת השופטים, תקופה הידועה כתקופה ירודה מבחינה רוחנית ופיזית, והיא מסתיימת בציון לידת דוד באווירה של גאולה (גאולת הקרקע והאדם), בסיפור של לידה וצמיחה.
בליבה של המגילה, שתי תמונות מרכזיות המתרחשות בנוף חקלאי בתקופה שבין קציר שעורים סביב חג הפסח ועד לכלות קציר שעורים סביב חג השבועות.
בפרק ב' - מתוארת רות כמואביה עניה המלקטת שיבולים מאחורי הקוצרים, ובזכות חסדו של בועז בעל השדה, היא זוכה לשוב אל חמותה עם כמות נכבדה של שעורים, הנותנים תקווה לשתי הנשים לחיים של קיום ברובד הבסיסי.
פרק ג' - מתקדם אל עבר תקופת הזריה בגורן. רות ניגשת בלילה לגורן על פי תכניתה של נעמי חמותה, כדי לנסות ולממש את מצוות הגאולה של הקרקעות של המשפחה, ולהציע לבועז לפרוס את חסותו על רות ולייבמה.
התמונה האחרונה של המגילה מתוארת בשער העיר. במרכזה טקס הגאולה של הקרקע ולקיחת בועז את רות לאשה כדי להקים את שם המת על נחלתו.
המגילה מסתיימת בלידת הבן - עובד סבו של דוד, ובשושלת המשפחה מפרץ בן יהודה ועד לדוד.
התנועה של המגילה כולה, שנעה בין רעב ומוות במואב לתחילתם של חיים חדשים של יצירת קיום ממשי של מזון ובית, נשזרים בסיפור הלאומי שבמעבר משופטים וירידה רוחנית ופיזית אל עבר תקווה וגאולה סביב הולדת המלוכה.
המרחב הגיאוגראפי הכולל - בית לחם, מהווה סמל לסיפורה הכולל של המגילה, שהוא סיפור של הקמת בית במובן הפיזי (קרקע, נישואין ולידה) ולחם - מזון, שנותן לנשות המשפחה את המשך הקיום.
תהליך ההתפתחות של המשפחה והאומה עוברים דרך מעשי החסד של גיבורי המגילה: בועז בחסדו לשתי הנשים בהעניקו לחם וחיים, רות בהליכתה ובדבקותה עם חמותה נעמי. בועז ורות בהקימם בית כדי להקים מחדש את הבית שנכרת. בית שמסמל את הבית הלאומי.
רות - מתן על הפרק
הרב דוד סבתומגילת רות נחלקת לארבעה פרקים המקבילים זה לזה באופן סימטרי.
כנגד האסון המתואר בפרק א' מופיעה יוזמת הגאולה של בועז בפרק ד' ותוצאותיה. במרכז המגילה - כנגד המפגש בשדה בין בועז לרות, המתואר בפרק ב', מופיע המפגש ביניהם בגורן, המתואר בפרק ג', בו נוטל על עצמו בועז את האחריות לגאול.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים.
זוגיות מקראית - בין שיר השירים למגילת רות
הרב פרופ' יהודה ברנדס |שיר השירים ורות הן שתי מגילות העוסקות באהבה אך ההבדלים ביניהם גדולים. שיר השירים היא מגילה של אוהבים צעירים, מגילה שירית, רוויית תיאורי פריחה ויופי. בניגוד לכך, העולם של מגילת רות הוא עולם של מבוגרים, הסיפור קשה ומר, ללא בטויי מליצה וללא ריגושים, אבל יש בה מחוייבות ונאמנות. בשיעור נגלה כיצד שתי המגילות משלימות זו את זו ולאיזה סוג של אהבה יש לחנך.
In honor of Dr. Giti Bendheim, our incredible and inspiring wife, mother, mother-in-law and grandmother. With love and wishes for many more years full of brachot