יציאת מצרים

נמצאו 57 תוצאות חיפוש

  1. גאולת ישראל

    הרב מנחם ליבטאג

    פשטי הכתובים מורים, לכאורה, שגאולת ישראל ממצרים לא הייתה תלויה במעשיהם של ישראל. האם כך הוא הדבר? מעיון מדוקדק בפרשה, עולה שהמצב הוא שונה לחלוטין, ובני ישראל נדרשו לחזור בתשובה.

  2. דרישת משה מפרעה

    הרב מנחם ליבטאג

    לפי פשט הכתוב, וכך גם טוענים חלק מהמפרשים, משה לא מדבר אף פעם על יציאה מוחלטת של עם ישראל, אלא רק על שהות של שלושה ימים במדבר. מדוע? האם הקב"ה לא יכול להוציא את עם ישראל בלי ה'רמאות' הזו?

  3. מתחיל בגנות ומסיים בשבח

    הרב יעקב מדן

    מדוע נצרך משה לשקר לפרעה? מדוע ביקש ממנו לשחרר את ישראל רק לשלושה ימים, כאשר התכוון לברוח לתמיד? נסביר את שני הפנים של גאולת ישראל: זכות אבות וחילול השם ונבהיר ששלושת הימים מהווים סמל לכוחו ולאלוקיותו הבלעדיים של הקב"ה

  4. נאום ה' בראש פרשת וארא- מבנהו ומשמעותו

    הרב אלחנן סמט

    בתחילת פרשתנו ישנו פסק זמן בתהליך היציאה ממצרים, ובו מופיע נאום ה'. עיון מדוקדק בנאום זה, תוך חלוקתו לשני חצאים ועיון בהקבלה ביניהם ובהקבלה הכיאסטית, מלמד שפסק הזמן הזה נועד לרומם את השליחות של משה משליחות מוסרית-פרטית לשליחות היסטורית-לאומית.

  5. איך מושיעים את ישראל

    הרב עזרא ביק

    שני הפרקים הראשונים של פרשת וארא מתמיהים למדי מבחינת הרצף הסיפורי. התורה חוזרת כמה פעמים על הציווי למשה (או למשה ולאהרן) ללכת לפרעה ולהוציא את בני ישראל ממצרים. ניכר אמנם שמשה מגלה חוסר רצון מובהק, אך טיבה של החזרה המשולשת על תיאורים הנראים כזהים אינו ברור.

  6. מינוי משה

    הרב חנוך וקסמן

    בתחילת פרשתנו ה' מצווה את משה להוציא את בני ישראל ממצרים, כלומר הוא מקדיש אותו למשימתו. אולם, משה כבר הוקדש פעם אחת, במעמד הסנה. מהו פשר הכפילות? מדוע יש צורך בשתי הקדשות? ניתוח שתי ההקדשות מגלה כי ישנן שתי סיבות שונות לגאולת ישראל ממצרים, וכל הקדשה מתמקדת במימד אחר של הגאולה.

  7. ידיעת שם ה'

    הרב יהודה ראק

    בשיעור זה נראה שיש שני שמות לה', המשקפים שתי בחינות, כלומר שתי השקפות ושתי תפיסות שונות: שם הויה (י-ה-ו-ה) ושם אלוקים. בשיעור נסקור את שתי התפיסות הללו, ונראה כיצד הן באות לידי ביטוי גם ביציאת מצרים.

  8. בית עבדים

    הרב חנוך וקסמן

    הכתוב יוצר השוואה רחבה ועמוקה בין סיפור יציאת מצרים לבין סיפור החרבת סדום והצלת לוט, ולמעשה ניתן לכנות את הסיפור האחרון כ'יציאת סדום'. התעמקות בשני הסיפורים והבנת הדימויים שלהם תחשוף את פשר ההקבלה ואת משמעותה.

  9. סיפור מכת בכורות ופרשת "החודש הזה לכם" הכלולה בו

    הרב אלחנן סמט

    בפרקים יא-יג יש שילוב בין קטעים סיפוריים על מכת בכורות ויציאת מצרים לבין קטעים הלכתיים. האם פרשת החודש היא חלק מסיפור מכת בכורות, או שהיא חוצצת בין שני חלקי הסיפור? ומדוע נקבעה פרשת החודש דווקא במקום זה?

  10. היציאה ממצרים ונדודי המדבר

    הרבנית שרון רימון

    מי שילח את ישראל ממצרים, פרעה או ה'? מדוע הוליך ה' את ישראל בדרך המדבר הארוכה ולא בדרך פלשתים הקצרה? מהו החשש שבני ישראל ירצו לשוב לעבדות מצרים, ומה ההיגיון בכך?

  11. דרך ארץ פלשתים מול "דרך המדבר ים סוף"

    הרב ד"ר יואל בן נון

    הפסוקים הראשונים של פרשת בשלח מעוררים קשיים לא מבוטלים, שהמרכזי שבהם הוא מדוע ה' לא הוביל את עם ישראל דרך ארץ פלשתים? במאמר נסקור פסוקים מדברי הנביאים ונעמוד על משמעות האיסור לשוב מצרימה ועל מהותה של חרות אמיתית שמתגלמת בהליכה "דרך המדבר ים סוף"

  12. 'בדמייך חיי' - המשל והנמשל

    הרב חנן פורת

    תאריך פרסום: תשסט | |

    סיפור גלות מצרים מתואר בפי הנביא יחזקאל באמצעות משל מוזר ומופלא, על תינוקת שננטשה על ידי הוריה בעת לידתה, והושלכה עירומה על פני השדה, ועל אדון, עובר אורח, העובר על פניה וקורא באוזניה: "בדמייך חיי, בדמייך חיי". מה פשר דימוי יוצא דופן זה, שאינו הולם לכאורה את סיפור התורה על גלות מצרים שנגזרה במחשבה תחילה, ומה פשר הקריאה הכפולה: המקרבת ודוחה: בדמייך חיי, בדמייך חיי? בשאלות אלה נעסוק בשיעור, אגב עיון מדוקדק בחלקו הראשון של פרק ט"ז ביחזקאל, ונבקש לחשוף בעקבות פרק זה תובנה מקורית, השופכת אור חדש על תהליך גאולת מצרים.

  13. "בצאת ישראל ממצרים" - עיון במזמור קי"ד

    פרופ' יונתן גרוסמן

    תאריך פרסום: תשע | |

    מזמור קי"ד לא נראה שייך למהלך מזמורי ההלל. אין בו לא הלל ולא הודאה וגם שם ה' מוזכר בו רק ברמז, השיעור יעסוק בניתוח המזמור ויסביר מדוע ישראל והטבע דומיננטיים במזמור היציאה ממצרים. יובן גם מדוע התופעות הנלוות אינם משויכות בגלוי לה' ושמו של ה' כמעט ונעדר.

  14. 'בדמייך חיי' - על ברית הפסח וברית המילה

    הרב יעקב מדן

    תאריך פרסום: תשע | |

    מצאנו במקראות ובמדרשים קשר בין הפסח וברית המילה. התורה גם מתנה את קיום הפסח במילה. בשיעור נסקור את המקורות הקושרים בין שתי המצוות, וננסה לבאר את מהותו של הקשר בעזרת הקבלתו לשתי הבריתות שכרת ה' עם אברהם, בעזרת בחינת מהות ברית האבות לעומת ברית יציאת מצרים.

  15. מבנה ומשמעות בויקרא י"ט

    הרב ד"ר יואל בן נון

    תאריך פרסום: תשעב | |

    האם יש לפרשת קדושים מבנה ברור וסדר פנימי ? יש בפרשה זו קבוצות מצוות שחתימתן "אני ה'" (8), ויש קבוצות מצוות שחתימתן "אני ה' א-להיכם" (8). נשתדל לפענח את המשמעות ואת ההבדל בין שתי החתימות, ובאמצעותן, גם את המבנה. ננסה להבין את הכפילויות (מצוות שמופיעות גם בחתימה זו, וגם בחתימה זו), ואת שתי פרשיות הקרבנות, שחורגות מנושאי הפרשיה.

  16. לתארוך יציאת מצרים

    ד"ר יצחק מייטליס

    תאריך פרסום: תשעב | |

    =מתי התרחשה יציאת מצרים? ומי היה מלך מצרים באותה עת? בשיעור נציג שלוש שיטות מרכזיות בתארוך יציאת מצרים. האחת שהייתה נפוצה בקרב החוקרים, ומתעלמת מהמקורות המקראיים, השנייה נפוצה יותר בקרב העולם המסורתי, ומתעלמת כליל מהמקורות החוץ מקראיים, והשלישית המנסה לשלב את המקורות

  17. פשר מגילת שיר השירים

    הרב יובל שרלו

    תאריך פרסום: תשעב | |

    מגילת שיר השירים הוגדרה על ידי רבי עקיבא כ'קודש קודשים'. יש לכך משמעות כפולה: יש לקרוא אותה כמשל, העוסק בנמשל שהוא קודש קודשים. איך אפוא לקרוא אותה כמשל? ומהו הנמשל? בשיעור נציג את הבשורה שבמשל ואת האפשרויות העקרוניות של הנמשל.

  18. התינוקת האסופית שהפכה לנסיכה

    הרב אלחנן סמט

    תאריך פרסום: תשעב | |

    המשל המדמה את יחסי ה' וישראל בראש פרק ט"ז ביחזקאל ליחסי בעל ואישה הוא מן הנפוצים במקרא, אך התיאור כאן הוא שונה ומיוחד מכל שאר המקומות במקרא. נעמוד בשיעור על המיוחד בתיאור זה.

  19. דמויות מקראיות כמופת ציוני בראי השירה

    ד"ר רחל עופר

    תאריך פרסום: תשעג | |

    משוררים רבים עשו שימוש בסיפורי המקרא לצורך עיצוב ההוויה הציונית המתחדשת בארץ-ישראל. עלילותיהן של כמה מן הדמויות המקראיות הפכו - בשירה העברית החדשה - לעלילות גבורה ולסיפורי מופת לאומיים מכוננים. שאול המלך מהווה סמל לגבורה, ויהושע בן-נון - לכיבוש ולהתנחלות. באמצעות אברהם העוקד ויצחק הנעקד מובע הקונפליקט הכרוך בסוגיית ההקרבה למען המולדת. ישנן גם נשים מקראיות, כדוגמת רחל ורות, המסמלות בשירה העברית את החיבור לטבע ולעבודה החקלאית. המרתקות ביותר הן הדמויות המקראיות השוליות, או האנונימיות, אשר דווקא באמצעותן נותנים המשוררים השונים ביטוי להשקפת עולמם ולחזונם. על כל אלה נדבר במהלך השיעור.

  20. מזמורי ההלל: תהלים קי"ג - קי"ח

    הרב פרופ' יהודה ברנדס

    תאריך פרסום: תשעג | |

    מה מייחד את המזמורים שנבחרו לתפילת ההלל? מהי "קריאת" ההלל? מה משמעות השם "הלל המצרי"? האם הכוונה היא שהלל זה נאמר ביציאת מצרים? בשיעור נציע שהכוונה היא שמזמורים אלו עוסקים במיצרים - בצרות, שיכולים להיות בכל דור, ומי שיוצא מן המיצר צריך לומר מזמורי הלל אלו.

  21. פסח - על שום מה?

    הרב חנן פורת

  22. אפסנאות ורוח בטירונות במדבר

    הרב חיים נבון

  23. כיצד יגמר סיפור המכות?

    עמרם (רמי) ינאי

  24. משמעות אוניברסלית ליציאת מצרים

    הרב אורי שרקי

  25. ערב רב

    הרב ד"ר יואל בן נון

  26. אל תוסף ראות פני

    הרב איתי אליצור

  27. יציאה לחירות או לעבדות?

    הרב פרופ' יהודה ברנדס

  28. התמודדות בונה

    הרבנית שרון רימון

  29. עוגות מצות

    יאיר דב וייץ

  30. ירידת המן - נקודת מפנה

    הרב משה כהן

  31. דרך ארץ פלשתים

    הרב יעקב מדן

  32. יסודות האמונה

    הרב משה כהן

  33. שאלה עתיקה: מי אפה את הבצק ביציאת מצרים?

    הרב אורי שרקי

    תאריך פרסום: תשעו | |

    בסיפור יציאת מצרים עם ישראל עובר תהליך של ברור זהות. המטרה של יציאת מצרים לא היתה רק להציל את ישראל מהעבדות, אלא לתקן את הקלקול שבמצרים. האם התהליך הזה הצליח? איך ערב רב הם הפתרון, והאם הם הפכו להיות חלק אינטגרלי מעם ישראל?

  34. ויצאו ברכוש גדול

    הרב מנשה וינר | 51 דקות

    מדוע בקשת הרכוש חוזרת כל כך הרבה פעמים? מה ראו חז"ל להדגיש שהיא נועדה לרצות את אברהם שה' מקיים הבטחתו? דומה כי בקשת הרכוש הינה סימן שאינם כעבדים שפלים אלא כבני אדם חופשיים המסוגלים לקבל ממון ולא מתביישים בכך. בנוסף לכך, שאילת הכלים מראה שיש יחסי גומלין ודרך ארץ בין ישראל למצרים

  35. עריפת פטר חמור- על שום מה?

    הרב מנשה וינר | 43 דקות

    מה פשר עניין העריפה בפטר חמור ומה תועלתה? איך מצוות פטר חמור קשורה ליציאת מצרים ומה עניינה כאן?

  36. יציאת מצרים בשמחה ובשירים

    רמב"ן

  37. פרשת בשלח: ממשיכים הלאה

    הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

    "ויסע משה את בני ישראל מים סוף" – מה התרחש בדיוק במעמד הזה? למה נראה כי משה היה צריך להוביל את העם בכח?

  38. חנייה ראשונה בסוכות

    הרב שמעון קליין

    התורה קושרת את הישיבה בסוכה אל הסוכות בהם הושיב ה' את בני ישראל בהוציאו אותם ממצרים: עיון בפסוקי התורה מראה שאין פסוקים המתארים ישיבה בסוכות במהלך נדודי המדבר. במאמר נסביר שהכוונה היא למקום החנייה הראשון, מיד לאחר היציאה ממצרים, שנקרא "סוכות". נבקש להבין במה חשיבותו של אירוע זה, שבעקבותיו נקבע חג.

  39. בני אפרים בארץ?!

    נתנאל שפיגל

  40. מיהו "אחר"?

    הרב אורי שרקי

  41. לאן נעלמה יציאת מצרים?

    ד"ר מרים וייטמן

  42. יציאת מצרים ומכת בכורות

    הרב ד"ר תמיר גרנות

    תאריך פרסום: תשע"ז | |

    מצוות הפסח ומצוות בכורות קשורות באופן מובהק ליציאת מצרים. מהי המשמעות הייחודית של כל אחת מהמצוות האלו? נראה שמצוות אלו מבטאות שני יסודות עמוקים בגאולת ישראל, יסוד של סגולה וזכות אבות ויסוד של בחירה והשתדלות של עם ישראל. 

     

  43. משמעות מסע הלוויה של יעקב

    הרב זאב ויטמן

  44. חירות רוחנית ונפשית

    הרב עזרא ביק

  45. למה זה תשאל לשמי - שם ה' ביציאת מצרים

    הרב גד אלדד

    בין ה' למשה מתנהל דיון המתחיל במעמד הסנה ובא לסיומו בפתיחת פרשת 'וארא'. משה מעוניין לחבר את העם ואת פרעה לתפיסת הא-ל על ידי הצגתו בשם שיתאים לתרבות האלילית בה הם נמצאים, אך ה' מתעקש להתגלות בשם הוי"ה ובכך להשתמש בתהליך היציאה ממצרים להודעת שמו בעולם כבורא המהווה הכל.

  46. אחריות אישית וגאולה

    הרב יעקב מדן

    משה מביא לישראל את בשורת הגאולה, אך יחד אתה באה הדרישה למחויבות ואחריות אישית- זניחת הרגלי האלילות ועבודה לה' לבדו.

  47. תקציר שמות פרק י"ב

    צוות אתר התנ"ך

  48. כך יוצאים לחירות

    תניה רגב - יסודות

  49. "ואומר לך בדמיך חיי" - מבט נוסף על משמעותו של פסח מצרים

    הרב ד"ר חיים בורגנסקי

    תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 6 דקות

    פרק טז ביחזקאל מתייחס להולדת עם ישראל במצרים, ומציג אותה כמעשה של חסד א-להי כלפי אומה חסרת שורשים ודחויה. אמנם, חלק מפסוקי נבואה זו נדרשו במכילתא על ידי ר' מתיא בן חרש בצורה מפתיעה, הפוכה לזו העולה מדברי יחזקאל עצמו. לאור שתי השקפות שונות אלה נבחן את פרקי שליחות משה וקרבן הפסח.

  50. הלל הגדול - כי לעולם חסדו

    עיון והעמקה ללומד

    צוות אתר התנ"ך

    מזמורים קל"ה-קל"ו נקראים יחד "הלל הגדול", ושניהם מהללים ומשבחים את ה' על גדולתו בהנהגת העולם. נראה כי מזמור קל"ה הוא ההקדמה, הקוראת לישראל, העומדים בבית ה', להלל ולברך את ה' על גדולתו הרבה, ואילו מזמור קל"ו הוא מזמור ההודיה עצמו, המדגיש את חסד ה' השופע על כל בריותיו. כל הציבור העומד במקדש משתתף באמירת מזמור זה: שליח הציבור מונה את שבחי ה' אחד לאחד, והציבור עונה "כי לעולם חסדו".

    קריאתו של "הלל הגדול" בליל הסדר מזכירה לנו שיציאת מצרים היא דוגמא אחת לחסדי ה' השופעים על עם ישראל ועל כל בני האדם, והיא הנותנת תקווה לכל אדם, בכל דור, שיש אפשרות לצאת ולהגאל, אפילו מן המקומות הנמוכים ביותר.

    המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי.

     

    כתבה: הרבנית שרון רימון

  51. יציאת מצרים - המשך סמוי של סיפור הבריאה

    הרב אוריאל עיטם

    תאריך פרסום: תשפ"א | |

    האדם הראשון בגן עדן מקבל שני ייעודים: להיות צלם אלוקים ולעבוד את ה'. האדם לא הצליח לממש זאת, אך ספר שמות מכריז בפתיחתו שהאדם יוצא מחדש לדרך לממש את ייעודו, דרך עם ישראל. כיצד ייעודים אלו באים לידי ביטוי בדבריו של ה' למשה במעמד הסנה וכיצד הם מתממשים בסיפור יציאת מצרים?

  52. משמעות הכסף בעליית עזרא

    הרב מנשה וינר | 49 דקות

    בשיעור נלמד את חלקי הפרק, ונתמקד בהבנת משמעות הכסף והרכוש המוזכרים כמה פעמים במהלך הפרק. באמצעות השוואה ליציאת מצרים נסביר מה מסמל הכסף, ומדוע עזרא לוקח את הכסף שמביא המלך הפרסי, אך אינו נעזר בהגנה שהמלך יכול לספק לו.

  53. מבנה ומשמעות בסיפור ליל יציאת מצרים

    ד"ר ברוך אלסטר | שעה ו- 5 דקות

    בשיעור זה נציע מבנה מסודר לפרקים י"א-י"ב בספר שמות. נראה מדוע יש לתחום את הסיפור לפרקים אלה, וכיצד כל הסיפור בנוי על ההבחנות בין ההודעה מראש לביצוע, ובין מה שמתרחש אצל המצרים ואצל בני ישראל.

  54. בחפזון תצאו

    הרב יעקב מדן והרב אמנון בזק

  55. שאילת הכלים בסיפור יציאת מצרים

    אליעזר דניאל יסלזון

    במהלך היציאה ממצרים שואלים בני ישראל כלים מאת שכניהם המצרים. שאילת הכלים נרמזה כבר בברית בין הבתרים והיא חוזרת ומוזכרת מספר פעמים לאורך ספר שמות. מה פשר שאילת הכלים ממצרים? מדוע עניין זה חוזר ומוזכר מספר פעמים בכתוב? וכיצד ניתן להבין את אלמנט העורמה שהיה כרוך בכך ובעוד מעשים נוספים במהלך היציאה ממצרים?

  56. ריקוד ההרים והגבעות

    הרבנית נורית פריד

    תאריך פרסום: תשע"ו | | שעה ו- 5 דקות

    במזמור תהלים קי"ד: "בצאת ישראל ממצרים" נשאלים הים והירדן הנסוגים, וההרים והגבעות הרוקדים לפשר תגובתם זו. תשובתם תמוהה, מכיוון שהם אינם מקשרים את תגובתם ליציאת מצרים, אלא לגבורתו ולגדולתו של אדון העולם ההופך צור לאגם מים. במהלך השיעור מוצעים כמה אפשרויות לתשובה. תשובה מחודשת בשיעור מראה שהים מבטא את הראשית וההרים את הניצחי. הבריאה מגלה את יעודה ביציאת ישראל ממצרים.

  57. תהליך הגאולה

    הרב ד"ר שוקי רייס