ספר שופטים פותח בתמונת מצב חלקית ומציג את ההישגים והכישלונות של השבטים בכיבוש נחלותיהם.

הכאת בני יהודה בכנעני (א-כא)

רוב הפרק עוסק בכיבושים של שבט יהודה. יהודה נלחמים וכובשים ערים רבות: בזק, ירושלים, חברון, צפת (ששינו את שמה לחרמה), עזה, אשקלון ועקרון. הכתוב מזכיר שאמנם בני יהודה נלחמו בירושלים והעלו את העיר באש, אך בני בנימין לא הורישו את היבוסי שיושב בירושלים.

כיבוש בית יוסף את בית אל (כב-כו)

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ח: חזרת שבטי עבר הירדן לנחלתם 
2. פס' ט-לד: הקמת המזבח על הירדן 
 
1. פס' א-ח: חזרת שבטי עבר הירדן לנחלתם

כאשר יהושע שולח את שנים וחצי השבטים הוא מעיד שהם קיימו את מה שהתחייבו למשה והתחייבו שוב ליהושע בפרק א', טז-יח. בנוסף הוא מזהיר ומצווה אותם לגבי העתיד, לשמור את דרך ה'.  

חידושה העיקרי של פרשת ערי המקלט ביהושע הוא בתהליך החינוכי שעל הרוצח לעבור בגלות. את רעיון התהליך חינוכי יישם יהושע גם במינוי הזקנים אשר דאגו לעבודת ה' בעם שנים רבות לאחר מותו.

יחודה של נחלת בנימין מתבטא במיוחד במקומה - בדיוק בין נחלות יהודה ובית יוסף. מאפיין זה ומאפיינים אחרים מסמלים את שבט בנימין ונחלתו כדבק המאחד בין קצוות העם.

דרך סוגיית הנחלות, מתברר בפרק זה מעמדם של אפרים ומנשה כשני שבטים בעם ישראל.

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ח: רשימת חלוקה כללית
2. פס' ט-יט: ערי הכהנים
3. פס' יט-לח: ערי הלויים
4. פס' לט-מ: סיכום
5. פס' מא-מג: סיכום לפרשת ההתנחלות כולה
 
כללי: פס' א-ח מתארים באופן כללי את חלוקת הערים ובהמשך הפרק מגיע הפירוט. כפי שכבר ראינו, ערי המקלט היו שייכות ללויים והן נמנות כחלק מערי הלויים. מקבילה לרשימה שלנו מצאנו בדברי הימים א' ו', לט ואילך (אף שישנם כמה הבדלים קטנים בין הרשימות). 
 

"וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ וִידַעְתֶּם בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם כִּי לֹא-נָפַל- דָּבָר אֶחָד מִכֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹקיכֶם עֲלֵיכֶם הַכֹּל בָּאוּ לָכֶם לֹא-נָפַל מִמֶּנּוּ דָּבָר אֶחָד" (יהושע כ"ג, יד)

כלומר: שימו לבבכם ודעתכם על כל הדברים הטובים שבאו אליכם, 
ולא יתכן להיותם מקרים אלא ככונת מכוין, אשר יעד אתכם בכל הטוב הזה ולא נפל דבר אחד מכל דברו אשר דבר, 
תוכלו להכיר כי מאתו בא לכם הכל.

"לֹא נָפַל דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַכֹּל בָּא" (יהושע כ"א, מג)

ואחרי זה זכר שלא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר ה' אל בית ישראל הכל בא

ואף על פי שכבר נשארו בהן עדין כמו שזכר במה שקדם

הנה זה בלתי סותר מה שנזכר בזה המקום

כי כל הגוים אשר נלחמו בהם נפלו בידם

ואולם נשארו אלו בסבת עצלות יהושע וישראל, לא בסבת העדר השגחת השם יתברך מהם

 חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ו: הציווי על ערי המקלט
2. פס' ז-ט: הקדשת ערי המקלט
 
כללי: הפרק שלפנינו עוסק בערי המקלט והפרק הבא עוסק בערים שניתנו ללויים. הקשר בין שני העניינים מפורש בתורה בספר במדבר פרק ל"ה, א-ח. ייעודן של הערים לערי מקלט בשלב זה, לאחר כיבוש וחלוקה, הוא על פי דברי התורה בדברים פרק י"ט, פס' א-ב. למעשה ניתן להבחין שהכתוב כאן עושה שימוש בביטויים הן מפרשת ערי המקלט בבמדבר ל"ה והן מהפרשה בדברים י"ט.
 

חלוקת הפרק:
1. פס' א-ט: נחלת שמעון 
2. פס' י-טז: נחלת זבולון
3. פס'  יז-כג: נחלת יששכר
4. פס' כד-לא: נחלת אשר
5. פס' לב-לט: נחלת נפתלי
6. פס' מ-מח: נחלת דן
7. פס' מט-נא: נחלת יהושע
 
1. פס' א-ט: נחלת שמעון