כיצד תבוא הגאולה - עם גיבורים וסוסים מלאי הוד או עם מלך צנוע ללא רכב שרד וקישוטים יקרים?

פרק י' עוסק בגלות ובגאולה ממנה. הרועים מונעים את הגאולה, אך ה' "ישרוק" כמו רועה, ויקבץ את הצאן - עם ישראל. בדור שלנו זכינו לגאולה, שמגיעה לפעמים מהקצוות היותר רחוקים של המציאות.

עיקר דרישתו של זכריה מן העם בעת בניית המקדש לא סובבת סביב הקורבנות אלא סביב מידת האמת. כך גם בעקידת יצחק לא ביקש ה' את הקרבן, את יצחק, אלא את לבו של אברהם, לבחון האם אמיתי הוא. 

השאלה על הצום איננה רק שאלה הלכתית, אלא היא שאלה נבואית - האם הבניין יצליח? האם יסתיים החורבן ותתחיל הגאולה?

זרובבל ויהושע הם כמו משה ואהרון, והנביא צריך לחלק ביניהם את הסמכויות כדי שיובילו יחד את העם.

זכריה תובע יושר וניקיון כפיים. הוא מזכיר לנו, שהקב"ה יכול לשפוט את האדם על מעשיו, גם כאשר מבחינה ציבורית הוא טהור, כביכול. מגילת האלות תכלה את הרכוש הגנוב ואת הבית שהסתיר אותו, כשם שהיא מכלה את הסוטה מקרבה.

נבואת ה"מַשָּׂא", שעיקריה הם עונש לרשעי הגויים וישועה לישראל, כבר נקלעה למשבר ומְצַטְטֶיהָ כבר הוכרזו לנביאי-שקר בפי ירמיהו בימי החורבן – מדוע היא חוזרת שוב?

לעתיד לבוא תהיה לעם ישראל, ובראשם המלך, שליחות של תיקון העולם. התיקון יהיה ברובד התרבותי-רוחני של העמים וברובד הפוליטי של מערכות היחסים בין המדינות.