"וַיְהִי כְּהָכִין מַלְכוּת רְחַבְעָם וּכְחֶזְקָתוֹ עָזַב אֶת־תּוֹרַת ה' וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ" (דברי הימים ב י"ב, א)

 

העובד את ה' מאהבה בלי פניה חיצונית רק לשם ה' בלבד,

הוא לא ימוש מעבודתו בשום אופן.

אבל העובד את ה' לתכליתים חיצוניים וכונות אחרות,

יעזוב את ה' בעת יפסקו הענינים שבעבורם עבדו.

וכן רחבעם,

עבד את ה' רק בעבור שידע שבזה תתחזק המלכות בידו נגד ירבעם עובד עגלים,

לכן בעוד שהיה ירא מירבעם עבד את ה',

מי היו אותם "שבעים אלף איש סַבָּל ושמונים אלף איש חֹצֵב בהר", ואשר "מנצחים עליהם שלֹשת אלפים ושש מאות"?

במקרא מוזכרים צבעים שונים כמו כָּחָל, תכלת וארגמן. מה מקור שמו של צבע הארגמן? ומה הפך אותו לסמל סטטוס למעמדות עשירים?

תיאור ביצורי רחבעם יכול ללמד על חשיבתו האסטרטגית, אך לאור הבנה זו עולה מהתיאור שאלה גדולה דווקא לגבי הביצורים שאינם מוזכרים.

מה מיוחד בחכמתו של שלמה? ומה זיהתה מלכת שבא בחכמתו של שלמה שלא זיהו שאר המלכים?

ביקורה של מלכת שבא אצל שלמה מייצג תופעה נרחבת של כבוד כלפי שלמה בעקבות חכמת ה' שבו. בעזרת חכמתו מקדם שלמה את האומות למציאות של הכרה בה' וקידוש שמו. ביחסם של המלכים ניתן לראות מימוש של הבטחת ה' אליו בגבעון.

תיאור משפחתו של רחבעם ובתוכו תיאור אהבתו של רחבעם למעכה בת אבשלום שופך אור על המשך הסיפור המובא בפרק הבא – עזיבתו את תורת ה'.

התנ"ך מציג את עצת הילדים כגרועה ולא מנומקת, לעומת עצת הזקנים שנשמעת חכמה והגיונית, ואף על פי כן רחבעם מקבל אותה. התנ"ך מציג זאת כך כדי להראות שבחירתו של רחבעם שהביאה לפיצול הממלכה לא נבעה מסיבות הגיונית אלא היתה חלק ממהלך אלוקי, שנקבע מראש.

עמודים

x