לאורך פרשת ויחי אנו מוצאים כי ישנה רגישות מיוחדת מצידו של יעקב כלפי מצרים ואנשיה. כך הוא מצווה את יוסף שלא לקוברו במצרים, בעוד שבציוויו לאחים הוא אינו מדגיש את שלילת מצרים אלא את רצונו להיקבר במערת המכפלה. מקום נוסף בו עולה העניין המצרי הוא בברכתו לאפרים ומנשה, אשר לאור הולדתם במצרים טרם בואו של יעקב מקבלים ברכה מיוחדת. נדמה כי יעקב מנסה להיאבק באפשרות שהמצרים ינכסו אותו לעצמם לאחר פטירתו. במאבקו זה הוא משתמש ביוסף כנציגו כלפי פרעה, והוא משתדל להשאיר את אפרים ומנשה בתוך המשפחה ולא בעולם המצרי.

יעקב במצרים
ברכת יעקב לאפרים ומנשה
מות יעקב
קבורת יעקב
כמעשה ארץ מצרים לא תעשו
השיעור באדיבות קש"ת (ישיבת הר עציון)