פרשת תולדות עוסקת בדמותו של יצחק. עיון בפרשה מגלה לנו כי יצחק - בניגוד לאברהם וליעקב - כלל אינו פעיל בחיי העולם הזה, ויחסו לעשו מוכיח כי יכולת השיפוט שלו ביחס לחינוך הבנים לקויה. עיון במדרש מגלה לנו כי ארוע העקידה הוא זה שמכתיב את דמותו המיוחדת של יצחק. יצחק הושפע מן העובדה שאברהם מוכן היה להעלות אותו לעולה, ובעקבות כך הוא אינו מסוגל להפלות בין בניו. בנוסף, כאשר הועלה יצחק לעולה, הוא נהפך לדמות שמיימית אשר אינה מעורה בחיי העולם הזה, ומכאן חוסר פעילותו לאורך כל ימי חייו.