במזמור שדוד אומר בברחו מפני אבשלום בנו מופיעות שתי נקודות מבט לגבי המציאות: הרבים שרואים את דוד נרדף ומסיקים מכך שה' עזב אותו ולא עוזר לו, ודוד עצמו שבטוח שה' איתו והוא פונה לה' ומבקש ממנו שיכריע בין שתי נקודות המבט: יראה לכולם שהוא אכן איתו. המזמור מראה את עוצמת המשבר והכאב של דוד מחד ואת גודל אמונתו בעת הצרה מאידך. בנוסף הוא מעלה את הקושי להבחין עם מי ה' נמצא ומלמד אותנו להתפלל לה' שיאיר עינינו עם מי הוא נמצא ומי הוא הצדיק והצודק במציאות שנגלית לעינינו.