יצחק פונה אל עשו, בנו הגדול, ומבקש ממנו להכין לו "מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" (ד). המטעמים יהיו חלק מהברכה שיצחק מתכנן לתת לעשו. רבקה שומעת את דבריו של יצחק ומחליטה לפעול. היא קוראת ליעקב ומתכננת איתו תכנית הערמה על יצחק. יעקב יתחפש לעשו ויביא לאביו מטעמים וכך יעקב יזכה לברכה ולא עשו. יעקב חושש שמא יצחק יבין את התכסיס (אך לא חושש מההערמה עצמה) ורבקה מרגיעה אותו.

יעקב מגיע אל יצחק מחופש לאחיו עשו ומבקש ברכה. כמו יעקב גם הקורא נמצא בעמדת מתח: האם יצחק יזהה את יעקב. הסיפור מותח אותנו עד הקצה כשיצחק מבקש למשש את יעקב ואומר: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" (כב). בסופו של דבר יעקב מקבל את הברכה מיצחק.

רגע אחרי שיעקב מקבל את ברכתו מגיע עשו, האח הבכור, להתברך. יצחק באותו רגע מבין שנעשה כאן תרגיל. יצחק אומר לעשו שאת הברכה הוא כבר נתן ליעקב "בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ" (לה). בסופו של דבר יצחק בכל זאת מברך את עשו, ואפשר להתלבט האם מדובר בברכה או בקללה (למשל: "וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה"). לאחר מכן הכתוב מתאר כי עשו אומר בלבו: "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת-יַעֲקֹב אָחִי" (מא).

רבקה שוב שומעת את מה שהיא לא אמורה לשמוע, ומבינה שעשו עומד לפגוע ביעקב. היא ממהרת אל יעקב ומצווה עליו ללכת אל אחיה, לבן, שגר בחרן. בפרק הבא נקרא על הצו של יצחק ועל בריחתו של יעקב.

תיחום סיפור הברכות הוא מורכב (ראו אצל: י' גרוסמן, גלוי ומוצפן, תל אביב תשע"ו, עמ' 202-210). אפשר להניח כי הפרק הוא בעל הקדמה וסיכום וכך נוצר מבנה כיאסטי לסיפור:

א. נישואי עשו עם בנות חת (כ"ו, לד-לה)

ב. יצחק שולח את עשו לשדה ורוצה לברך אותו (כ"ז, א-ד)

ג. רבקה שומעת על רצון יצחק ומצווה את יעקוב לפעול ("ועתה בני שמע בקולי") (כ"ז, ה-יז)

ד. יעקב המחופש לעשו בא אל אביו לקבלת הברכה ("אנכי עשו בכרך"), ומתברך (כ"ז, יח-כט)

ד1. עשו בא אל אביו לקבלת הברכה ("אני בנך בכרך עשו") ומתברך (כ"ז, ל-מא)

ג1. רבקה שומעת על רצון עשו, ומצווה את יעקב לפעול ("ועתה בני שמע בקלי") (כ"ז, מב-מו)

ב1. יצחק שולח את יעקב לחרן ומברך אותו (כ"ח, א-ה)

א1. נשואי עשו עם בת ישמעאל (כ"ח, ו-ט)