פרקנו בנוי משיחות רבות בין דמויות שונות, בכל פעם שני צדדים לשיחה. הפרק פותח בהתייצבות משה ואהרון מול פרעה ומסיים בייאוש של משה מהשליחות.

משה ואהרון מול פרעה (א-ה)

משה ואהרון ניגשים לפרעה ואומרים לו "כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת-עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (א). פרעה מזלזל בדבריהם של משה ואהרון "לֹא יָדַעְתִּי אֶת-ה' וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (ב). אחרי שמשה ואהרון מנסים להסביר לו את פשר הבקשה ומיהו ה' (="אֱלֹהֵי הָעִבְרִים") פרעה ממשיך לזלזל "לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת-הָעָם מִמַּעֲשָׂיו?" (ד).

פרעה מול הנוגשים והשוטרים (ו-ט)

אחרי הפגישה בין מנהגי ישראל ופרעה, מלך מצרים מחליט להקשות את התנאים "לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם  הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן" (ז). פרעה מסביר את הקשר שבין הקשיית העבודה ובין הבקשה של משה ואהרון "כִּי-נִרְפִּים הֵם עַל-כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ" (ח).

הנוגשים והשוטרים מול העם (י-יד)

כעת הנוגשים והשוטרים ממלאים את הפקודה שהם קבלו מפרעה. הגזרה החדשה מביאה איתה אכזריות נוספת "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן" ושוטרי בני ישראל מכים אותם ואומרים להם "מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם-תְּמוֹל גַּם-הַיּוֹם" (יד). כמו עבדים אמיתיים – קולו של העם לא נשמע.

שטרי בני ישראל מול פרעה (טו-יח)

שטרי בני ישראל באים אל פרעה ותוהים על הגזרה החדשה "לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ?" (טו) ופרעה שוב מסביר את הבעיה "נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים עַל-כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַה'" (יז).

שטרי בני ישראל מול משה ואהרון (יט-כא)

שטרי בני ישראל נתקלים במשה ואהרון וגוערים בהם בצורה חריפה: "יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט  אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת-חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ" (כא). משה ואהרון לא עונים לשוטרים.

משה מול ה' (כב-כג)

התגובה של משה היא כלפי ה'. הוא תוהה כלפי ה' "לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי?" (כב) שהרי מאז שהוא הגיע המצב נהיה רק גרוע יותר. תשובתו של ה' נמצאת בפרק הבא: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה  כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ" (ו', א).