אזור הפשתים נשחת

תארו לכם לוחם 'קראטה' בכיר ביותר, עם חגורה שחורה (בדרגת דאן 10), ויום אחד הוא מחליט לקבור את החגורה, כי השיטה חדלה לפעול.

הפירוש והרעיון של 'קראטה' הוא לחימת הגנה ב'יד ריקה', בלי ליזום שום התקפה, אבל אם הרעיון הזה התערבב באומנות לחימה אחרת, שבה הופכים כלים חקלאיים לנשק ("כֹּתוּ אִתֵיכֶם לַחֲרָבוֹת, וּמַזמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחים"; יואל ד', י), אז הרעיון הושחת, ואין ברירה אלא לקבור את החגורה ולחכות לזמן אחר.

"אֵזוֹר פִּשתים" (א) הוא 'חגורת הקראטה' של ה' כלוחם "צדקה ומשפט"; 'החגורה' מייצגת את עם ישראל כעם נבחר למטרה זו, כפי שנאמר על אברהם (בראשית י"ח, יט):
"כי יְדַעְתיו
למען אשר יְצַוֶה את בניו ואת ביתו אחריו,
ושמרו דרך ה', לעשות צדקה ומשפט";

ובלשון הנבואה לירמיהו (יא):
"כי כאשר יִדבַּק האֵזוֹר אל מָתְנֵי איש –
כן הִדבַּקתי אֵלַי את כל בית ישראל
ואת כל בית יהודה, נְאֻם ה',
להיות לי לעם, ולשֵם ולִתהִלה ולתפארת –
ולא שָמֵעוּ".

לכן נצטווה הנביא לטמון "את האֵזור... בנקיק הסלע... בִּפְרָת" (ד-ז), עד ש"נִשחַת... לא יִצלַח לַכֹּל" (ז) – ישראל ויהודה השחיתו את 'החגורה'.

היכן היה "נקיק הסלע... בפרת" (ד-ה)?
הרמב"ם (מורה נבוכים ב, כט) חשב שמדובר בנהר פרת, בגלות בבל, ולכן סבר שזהו חיזיון נבואי במשל. כמה הייתי שמח לצאת עם הרמב"ם לסיור באזור ענתות, לרדת אִתוֹ לעין פְּרָת (=עין פַרה), להראות לו את נקיקי הסלע הרבים והעצומים מתחת לכפר של ירמיהו, ולספר לו שעם ישראל חוזר הביתה.

'חגורת האזור' יוצאת מ'נקיקי הסלע', ומקווה להיות שוב "לשֵם ולִתהִלה ולתפארת" בשאיפת "צדקה ומשפט", כראוי ל'מדינה יהודית בארץ ישראל'.

באדיבות אתר 929