שלושת ראשי השנה

בקרבנות של החודש השביעי אנו מוצאים קרבן זהה ביום התרועה – ביום הכיפורים – ובשמיני עצרת (פר אחד, איל אחד, 7 כבשים). לעומת זה, יש קרבן שווה (2 פרים, איל ו-7 כבשים) בראשי חודשים, בימי חג המצות "וביום הבִּכּוּרים" (=חג השבועות).

יום התרועה הוא החג היחיד בתורה שחל בראש חודש, ואילו שמיני עצרת הוא – בתורה – ראש השנה החקלאי. כי כתוב בפירוש על חג הסוכות-אסיף (בשבעת ימי 'החג' נזכרים 2 אילים ו-14 כבשים, ופירוש הדבר – חג כפול): "וחג הָאָסִף בצֵאת השנה בְּאָסְפְּךָ את מעשיך מן השדה" (שמות כג, טז). קרבן המוסף הזהה ליום התרועה ולשמיני עצרת פותר את השאלה הגדולה – איך ייתכן 'ראש שנה' שלא בראש חודש?

יום התרועה הוא ראש החודש של "צאת השנה", שהיא גם 'ראשית השנה' המתחדשת, ושמיני עצרת הקרוב לגשם הראשון הוא ראש השנה החקלאי.

'ראש השנה' של ה"חֹדש השביעי" (=תשרי) על פי התורה, איננו יום אחד, אלא כל 'התקופה' של חגי תשרי – מתרועת השופר בראש חודש, עד תפילת הגשם בשמיני עצרת.

מהו אם כך, יום הכיפורים? הוא יום החיתום של שנה קודמת (מא' בתשרי עד סוף י' בתשרי בשנה הבאה). 
כי בלוח שלנו, 12 חודשי ירח הם פחות משנה (354 יום +1 או -1), ויום הכיפורים הוא היום השלם האחרון בשנת השמש (365 יום) הקודמת (ראו בהרחבה בספרי זכור ושמור – טבע והיסטוריה נפגשים בשבת ובלוח החגים, אלון שבות התשע"ה, בשער השני).

שלושת הימים האלה "בחודש השביעי" הם ביחד, גם ראשית השנה וגם "צאת השנה".

באדיבות אתר 929