מזמור זה הינו חלק ממזמורי ה"הלל". למזמור אין כותרת.

בצאת ישראל ממצרים (א-ד)

בחלק הראשון של המזמור ישנן שני הבתים הראשונים. המזמור מתאר שכשיצאו ישראל ממצרים, ישראל הפך לעם של ה': "הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" (ב), וכתוצאה מכך התחוללו שינויים בטבע: "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן" (ג-ד).

מה לך הים (ה-ח)

בחלק השני של המזמור באים שני בתים נוספים שמוצגים בצורה הפוכה מזו שבחלק הראשון. כעת המשורר שואל את הים ואת ההרים לתגובתם: "מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן" (ה-ו), ומיד המשורר עונה - הופעת ה' היא זו שגרמה לחלחלת הארץ: "מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם" (ז-ח).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל