מזמור זה הינו חלק ממזמורי ה"הלל". למזמור אין כותרת.
בקשה ונימוק: ה' יושיע את ישראל למען שמו (א-ח)
המזמור נפתח בבקשה: "לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ" (א), ולאחר מכן המשורר מנמק: "לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם" (ב), ומשווה בין אלוהי ישראל לאלוהי העמים. בניגוד לה' ש"כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה", אלוהי העמים עשויים מ"כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ" (ד-ה). על כן יש לבטוח בה': "יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. יִרְאֵי ה' בִּטְחוּ בַה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא" (ט-יא).
ה' יברך את ישראל (יב-טו)
המשורר מבקש שה' יברך את כלל ישראל: "יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן. יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה'" (יב-יג), וכן מבקש שה' יוסיף ברכת פריון: "יֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. (טו) בְּרוּכִים אַתֶּם לַה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (יד-טו).
ישראל מברכים את ה' (טז-יח)
אמנם השמים נתנו לה', אך הארץ נתנה לבני האדם: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (טז), ומכיוון שהמתים לא יכולים להלל את ה': "לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה" (יז), אז ישראל יברכו את ה': "וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ" (יח).
כתיבה: נתנאל שפיגל