תקציר תהילים פרק פ"ד

מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר" (א). 

הכיסופים (ב-ח)

בחלק הראשון של המזמור המשורר מתאר את כיסופיו למקדש: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי" (ג). המשורר מברך את מי שיושב בבית ה': "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ" (ה), וכן את העולים לרגל: "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה. יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן" (ז-ח).

בקשת המשורר (ט-יג)

בחלק השני המשורר מזכיר את בקשתו בקיצור נמרץ: "ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ" (ט-י). לאחר בקשתו מציין המשורר שעדיף להסתופף בבית ה' (כלומר, ישיבה על סף הבית, שהיא דרגת קרבה פחותה יותר מאשר לשבת בבית ה') מאשר לשבת באהלי רשע: "כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאׇהֳלֵי רֶשַׁע" (יא). המזמור מסתיים בתקוותו של המשורר: "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים. ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ" (יב-יג).

כתיבה: נתנאל שפיגל