תקציר תהילים פרק ע"א

מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. למזמור אין כותרת, ומקובל לקראו כהמשך למזמור ע'.

ביטחון בה' (א-ח)

המזמור נפתח בהצהרת המשורר על כך שהוא בוטח בה': "בְּךָ ה' חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם" (א). ביטחון המשורר בה' הוא מצע לתקווה של המשורר שה' יושיע אותו: "בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי הַטֵּה אֵלַי אׇזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי… כִּי אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי ה' מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי" (ג-ה). המשורר מעיד על עצמו שביטחונו בה' היה מאז ומעולם: "עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד" (ו).

בקשה (ט-יג)

המשורר מבקש מה' שיושיע אותו, ולא יעזוב אותו, אפילו בשעוליו הקשות: "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי" (ט). המשורר מתאר שאויביו לועגים לו: "לֵאמֹר אֱלֹהִים עֲזָבוֹ רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ כִּי אֵין מַצִּיל" (יא), ועל כן הוא מקווה שאויביו יפגעו: "יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי" (יג).

ישועות וצדקות ה' (יד-כא)

בפסקה זו המשורר משבח ומפאר את ה' על צדקותיו וישועתו בעבר: "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כׇּל תְּהִלָּתֶךָ. פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כׇּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת" (יד-טו). המשורר מודיע שהוא יספר על נפלאות ה' במשך כל הדורות, מכיוון שה' הושיע אותו מצרות רבות: "אֲשֶׁר הִרְאִיתַנִי צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת תָּשׁוּב תְּחַיֵּנִי וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי" (כ). 

הודית המשורר (כב-כד)

המשורר מתאר כיצד הוא יודה לה' לאחר שהוא יושיע אותו: "גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל אֲמִתְּךָ אֱלֹהָי אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ" (כב-כג). 

כתיבה: נתנאל שפיגל