מזמור זה יסודו בשיר שבח והמנון לה'. המזמור נפתח בכותרת "לְדָוִד מִזְמוֹר" (א).

שבח ה' כבורא העולם (א-ב)

הפסקה הפותחת את המזמור מכריזה על ה' כמי שכל העולם שייך לו: "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ. כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ" (א-ב). לאחר הפתיחה החגיגית מובאות שתי פסקות שבכל אחת מהן שאלה ותשובה.

מי יעלה בהר ה'? (ג-ו)

פסקה זו פותחת בשאלה "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשׁוֹ", וככל הנראה הכוונה היא מי זכה לקרבת ה' ולברכתו: "יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ" (ה). לאחר השאלה מפורטות התכונות של האדם שיזכה לברכה: "נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (ד).

מי זה מלך הכבוד? (ז-י)

פסקה זו לא פותחת בשאלה, אלא דווקא בקריאה: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (ז), לאחר הקריאה באה שאלה: "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד?" ומיד לאחריה התשובה הכמעט מובנת מאליה: "ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה" (ח). בסוף המזמור השאלה נכפלת בשינויים קלים, ועיקרה ההכרזה על ה' כמלך הכבוד: "מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (י).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל