תקציר צפניה פרק ג'

משפט ירושלים (א-יג)

נבואה זו כוללת שלושה חלקים. בחלקה הראשון (א-ד) הנביא מוכיח את אנשי ירושלים. ההאשמה המרכזית היא באי ציות לה' "לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל לֹא לָקְחָה מוּסָר בַּה' לֹא בָטָחָה אֶל־אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה" (ב) וברקבון הממסד הפוליטי והדתי.

בחלק השני (ה-ח) הנביא מתאר את המשפט שה' יערוך בירושלים: "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן לָאוֹר לֹא נֶעְדָּר וְלֹא־יוֹדֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת" (ה). המשפט יכלול לא רק את ירושלים אלא את העמים כולם: "לָכֵן חַכּוּ־לִי נְאֻם־ה' לְיוֹם קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל־הָאָרֶץ" (ח).

בחלק השלישי (ט-יג) מתוארות תוצאות המשפט: העמים כולם יעבדו את ה' "כִּי־אָז אֶהְפֹּךְ אֶל־עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (ט), והשארית של ישראל יעבדו את ה' ויוושעו: "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא־יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא־יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא־יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית כִּי־הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד ה'" (יג).

נבואת ישועה ונחמה (יד-כ)

פסקה זו חותמת את ספר צפניה בנבואת ישועה ונחמה. הנביא קורא לציון לשמוח "רָנִּי בַּת צִיּוֹן הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל לֵב בַּת יְרוּשָׁלִָם" (יד). נבואה זו מזכירה את נבואות הנחמה והישועה שבספר ישעיהו: "ה' אֱלֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ גִּבּוֹר יוֹשִׁיעַ יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה יַחֲרִישׁ בְּאַהֲבָתוֹ יָגִיל עָלַיִךְ בְּרִנָּה. נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה" (יז-יח). הנבואה חותמת בהבטחה לקיבוץ גלויות ושיבה לארץ: "בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם כִּי־אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת־שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר ה'" (כ).