עם ישראל מתקבץ (א)
בפרק הקודם הובאה תפילת עזרא ותחינתו לפני הקב"ה על גורל עם ישראל בעקבות התבוללות ונשיאת הנשים הנוכריות. תוך כדי התפילה באים אל עזרא חלק מהעם: "קָהָל רַב מְאֹד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים" (א) והם בוכים יחד אתו.
עצת שכניה ושבועת עזרא (ב-ו)
שכניה בן יחיאל, אדם אלמוני שלא ידוע עליו יותר מדי, מנסה לעודד את עזרא: "אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה יֵשׁ מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת" (ב). שכניה מציע לחדש את הברית של עם ישראל וה' ולהיפרד מהנשים הנוכריות. עזרא שומע לעצתו של שכניה, מכנס את הכהנים והלוויים ומשביע אותם לדאוג שהנשים הנוכריות יעזבו.
כינוס ישראל (ז-ט)
אחרי שעזרא רואה שחלק גדול בעם מסכים ומוכן להיפרד מהנשים הנוכריות, הוא מכנס את כל העם לירושלים. מי שלא יגיע בתוך שלושה ימים - רכושו יוחרם והוא יבדל מהקהל. עם ישראל מגיע כולו בתאריך כ"א בכסלו: "מַרְעִידִים עַל הַדָּבָר וּמֵהַגְּשָׁמִים" (ט).
תוכחת עזרא לעם והוצאת הנשים (י-מד)
עזרא קם ומוכיח את העם בתוכחה קשה: "אַתֶּם מְעַלְתֶּם וַתֹּשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת לְהוֹסִיף עַל אַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל" (י). כעת מבקש עזרא מהעם לעשות את רצון ה' ולהיבדל מהנשים הנוכריות. העם כולו, כפי שמעיד הכתוב, מסכים לדברי עזרא: "וַיַּעֲנוּ כָל הַקָּהָל וַיֹּאמְרוּ קוֹל גָּדוֹל כֵּן כִּדְבָרְךָ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת" (יב). לאחר כשלושה חודשים, בחודש ניסן, כל ישראל נפרדו מנשותיהם הנוכריות, וכך עזרא עצר את נישואי התערובת. בסוף הפרק מובאת רשימה ארוכה של כל האנשים מיהודה שהוציאו את הנשים הנוכריות.
כתיבה: נתנאל שפיגל