נבואה חיובית לגולים לבבל, נבואת חורבן לשארית שבירושלים (א-כ)
ירמיהו שולח ספר אל הגולים בבלה, כחלק מגלות יהויכין ומעודד אותם: "בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן" (ד). הנביא מודיע לעם הגולה שלא יתייאשו מכך שהם בגלות, אלא ימשיכו לחיות את חייהם, מכיוון שבעתיד הלא רחוק, ה' יושיע ויגאל את הגולים: "כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת־דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה" (י).
בניגוד לנבואה החיובית שלה זוכים גולי בבל, לשארית שבירושלים הנביא מנבא רעות: "הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת־הַחֶרֶב אֶת־הָרָעָב וְאֶת־הַדָּבֶר וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ" (יז). כמו בנבואת התאנים שבפרק כ"ד, גם כאן הנביא חוזר על החורבן שעתיד לבוא על הנשארים בירושלים בגלל חטאיהם.
מאחר שבנבואה המרכזית, ירמיהו מזכיר שאין לשמוע לנביאי השקר מובאות כאן שתי נבואות על נביאי שקר שלא מוכרים ממקומות אחרים.
נבואה על אחאב בן קוליה וצדקיהו בן מעשיה (כא-כג)
ה' מבשר לנביא שהוא יתן את נביאי השקר: אחאב וצדקיהו ביד מלך בבל "וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ ה' כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר־קָלָם מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּאֵשׁ" (כב), ומסביר מדוע: "יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת־נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם" (כג).
נבואה על שמעיהו הנחלמי (כד-לב)
הנביא צריך להשמיע בפני שמעיהו את הנבואה הבאה: "כֹּה אָמַר ה' אֶל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל־שָׁקֶר. לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' הִנְנִי פֹקֵד עַל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל־זַרְעוֹ לֹא־יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ־הָעָם הַזֶּה וְלֹא־יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה־לְעַמִּי נְאֻם־ה' כִּי־סָרָה דִבֶּר עַל־ה'" (לא-לב)