חורם ודוד (א-ב)
מלך צור, חוּרָם (שנקרא בספר שמואל ומלכים חירם), שלח לדוד "מַלְאָכִים… וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי קִיר וְחָרָשֵׁי עֵצִים לִבְנוֹת לוֹ בָּיִת" (א). בעקבות המעשה דוד ידע "כִּי הֱכִינוֹ ה' לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל כִּי נִשֵּׂאת לְמַעְלָה מַלְכוּתוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל" (ב).
בני דוד (ג-ז)
פסקה זו מפרטת את ילדי דוד שנולדו בירושלים: "שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב נָתָן וּשְׁלֹמֹה. וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְאֶלְפָּלֶט. וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ. וֶאֱלִישָׁמָע וּבְעֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט" (ד-ז).
קרבות דוד נגד פלשתים (ח-יז)
בפסקה זו מובאים שני סיפורי קרב של דוד נגד הפלשתים. הפסקה נפתחת בעליית פלשתים למלחמה על ישראל: "וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי נִמְשַׁח דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כׇל פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִיד וַיִּשְׁמַע דָּוִיד וַיֵּצֵא לִפְנֵיהֶם" (ח). בשני הסיפורים ה' מלווה את דוד ומסייע לו בניצחון. בפעם הראשונה ה' רק מורה לו: "עֲלֵה וּנְתַתִּים בְּיָדֶךָ" (י), ובפעם השנייה ה' גם מנחה את דוד כיצד לנצח: "לֹא תַעֲלֶה אַחֲרֵיהֶם הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל הַבְּכָאִים. וִיהִי כְּשׇׁמְעֲךָ אֶת קוֹל הַצְּעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֵּצֵא בַמִּלְחָמָה כִּי יָצָא הָאֱלֹהִים לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים" (יד-טו). הפסקה מסתיימת בחתימה כללית: "וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכׇל הָאֲרָצוֹת וַה' נָתַן אֶת פַּחְדּוֹ עַל כׇּל הַגּוֹיִם" (יז).
כתיבה: נתנאל שפיגל