המלכת דוד (א-ג)
לאחר מות שאול נקבצים כל ישראל לחברון ואומרים על דוד: "הִנֵּה עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ" (א). זקני ישראל כורתים ברית עם דוד בחברון, והם מושחים את דוד למלך: "כִּדְבַר ה' בְּיַד שְׁמוּאֵל" (ג).
כיבוש ירושלים (ד-ט)
יחד עם כל ישראל, דוד הולך לירושלים עוד בזמן שהיבוסים ישבו שם. היבוסים בתגובה לא אפשרו לדוד להיכנס: "וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבוֹא הֵנָּה" (ה), ודוד הכריז "כׇּל מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר" (ו). יואב בן צוריה עלה וכבש את העיר ועל כן הפך לשר הצבא של דוד. הפסקה מסתיימת בהצהרה "וַיֵּלֶךְ דָּוִיד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַה' צְבָאוֹת עִמּוֹ" (ט).
רשימת הגיבורים של דוד (י-מז)
בחלק זה מופיעה רשימת הגיבורים של דוד, שעל חלקם גם מסופרים מעשי גבורה מעניינים, וחלקם מוזכרים רק בשמם בלי אזכור מה בדיוק עשו. הרשימה מקבילה (עם שינויים) לזו שבשמ"ב כ"ג, ח-לט.
כתיבה: נתנאל שפיגל