פרקנו הוא הפרק החותם של ספר דברים, ומספר על מותו של משה.
בעקבות הציווי של ה' בפרק ל"ב, משה עולה אל הר נבו ושם הוא רואה את כל הארץ: "ַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן. וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר" (א-ג). אמנם נאמר שמשה נקבר ב"הר נבו", אך איש לא ידע (עד היום) את מקום קבורתו של משה.
בני ישראל מבכים את מותו של משה במשך שלושים יום, ומעתה המנהיג של העם הוא יהושע בן נון. התורה מסתיימת בשבחו של משה "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים" (י).