משתה אחשורוש (א-ח)

המגילה נפתחת בהיצג על מלכות אחשורוש: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" (א) ולאחר מכן מתואר שבשנת שלוש למלכותו, אחשורוש ערך משתה "לְכׇל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו" (ג) במשך 180 ימים. לאחר המשתה הזה נערך משתה נוסף במשך שבעה ימים: "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכׇל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ" (ה). במשתאות אלו השתייה והנהנתנות שולטות: "וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כׇּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" (ח).

פרשת ושתי (ט-כב)

במקביל למשתה שערך אחשורוש, ושתי, אשתו של אחשורוש ערכה משתה נשים. ביום השביעי למשתה של אחשורוש, הוא זימן את ושתי אל המשתה "לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יׇפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא" (יא), אך ושתי סירבה לבוא. אחשורוש כעס מאוד, ופנה אל יועציו "מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים" (טו). ממוכן טוען שהסירוב של ושתי ואי הציות למלך עלול להוביל לכאוס בכל הממלכה, ועל כן ושתי לא יכולה להמשיך להיות מלכה: "אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה" (יט), כך שכל הנשים בממלכה יתנו כבוד לבעליהן "וְכׇל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן" (כ). אחשורוש קיבל את הרעיון והצו הופץ בממלכה: "וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כׇּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כׇּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ" (כב).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל