תקציר איוב פרק י"ז

בפרקים ט"ו-כ"א מופיע מחזור הויכוחים השני בין איוב לבין רעיו. בפרקים ט"ז-י"ז מובא מענה איוב לאליפז.

יחס הרעים לאיוב (א-י)

איוב מתלונן על מותו הקרב: "רוּחִי חֻבָּלָה יָמַי נִזְעָכוּ קְבָרִים לִי" (א). לעגם של רעיו הופך אותו לשפל בפני הבריות: "אִם לֹא הֲתֻלִים עִמָּדִי וּבְהַמְּרוֹתָם תָּלַן עֵינִי" (ב) ולכן לא ניתן לסמוך על הרעים: "שִׂימָה נָּא עׇרְבֵנִי עִמָּךְ מִי הוּא לְיָדִי יִתָּקֵעַ. כִּי לִבָּם צָפַנְתָּ מִּשָּׂכֶל עַל כֵּן לֹא תְרֹמֵם" (ג-ד). איוב טוען שעוד יש אנשים שישתוממו על מה שנעשה לו: "יָשֹׁמּוּ יְשָׁרִים עַל זֹאת וְנָקִי עַל חָנֵף יִתְעֹרָר. וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וּטְהׇר יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ" (ח-ט).

המוות קרוב (יא-טז)

בפסקה זו איוב מתאר בצורה פיוטית את מותו הקרב: "יָמַי עָבְרוּ זִמֹּתַי נִתְּקוּ מוֹרָשֵׁי לְבָבִי. לַיְלָה לְיוֹם יָשִׂימוּ אוֹר קָרוֹב מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ" (יא-יב) ומדגיש את חוסר תקוותו: "וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתִי וְתִקְוָתִי מִי יְשׁוּרֶנָּה. בַּדֵּי שְׁאֹל תֵּרַדְנָה אִם יַחַד עַל עָפָר נָחַת" (טו-טז).

כתיבה: נתנאל שפיגל